מאת: סיגל שחר

אישה אחת בשם עו"ד סוזנה שקו, מעוררת השראה והיא עושה זאת על ידי פגישות עם נשים ונערות צעירות, ברחבי הארץ, על מנת לספר להן, איך היא הפכה תסכול לחזון. שקו מעודדת נשים צעירות, על ידי מפגשים ושיחות, להכנס לפוליטיקה ולשנות דברים מבפנים ולעודד שוויון באמצעות חקיקה. עצם זה מזכירת המדינה האמריקנית - הילרי קלינטון - הביעה תמיכתה במיזם של שקו מסייעת לא מעט.

 

מעולם לא נחשפה לאפליה, עד ש...

שקו מספרת על עצמה כיצד עבדה במשרד עורכי דין והדרך קדימה נראתה לה פתוחה וברורה. בהיותה בעלת הצבע הנכון, החינוך הנכון והקשרים המתאימים, לא ממש שמעה על אפליה, ובודאי לא הרגישה אותה על בשרה. זאת עד שהרתה לתאומים (היום בני 11). ההבנה שלא תוכל לשלב קריירה תחרותית של 14 שעות במשרד, וגידול שניהם, כשבעלה עורך דין עסוק אף הוא (הבחירה לא עלתה על הפרק מעולם) גרמה לה לבחור בהורות.

 

אבל התסכול קינן. ולאט לאט הוא חבר לחוויית אכזבה על העובדה שהמשרד מיהר לוותר עליה ועל נשים אחרות במצבה. ועלתה השאלה המנקרת, מדוע לא נעשה מצד מנהליו, כל מאמץ וניסיון למצוא דרך לשלב אותה, למרות שתפקדה במסירות והצלחה. 

 

היא הלכה הביתה לגדל את ילדיה, ומתוך החיתולים השקיפה אל חברותיה - אלו שהתחילו איתה, וראתה כיצד בזו אחר זו, הן נשמטות משוק העבודה התובעני. ובמקביל, היא צפתה בחבריה הגברים, גם הם החלו איתה, כיצד  הם הופכים לשותפים, בזה אחר זה. ומבלים יותר ויותר שעות במשרד.

שקו החליטה, שהדרך לתקן את העוול - שעתה כבר היה מוחשי וברור - היא על ידי חקיקה תומכת נשים. לשם כך היא צריכה שתהיינה לה נציגות בשלטון - רצוי ברמות הגבוהות, כדי שיוכלו לקדם כזו חקיקה.  נשים כאלה צריכות אינטרס אישי - הן צריכות להיות נשים צעירות שרוצות להישאר בעשייה ועדיין להיות אימהות צעירות. ולכן הקימה ארגון שמטרתו להגביר את מעורבותן של נשים צעירות בפוליטיקה.

 

העיקר - נשים

בשלב הראשון הקימה ארגון תומך בנשים רצות. היא קוששה אותן מכל המפלגות ומכל הזרמים. העיקר שתהינה נשים. בהמשך הבינה שיש לשנות את דפוס הפעולה למימוש החזון שניסח התסכול. והיא הקימה עמותה המחנכת נשים צעירות בתיכון ובקולג', למעורבות פוליטית.

 

לאחר ששיננה את מסקנות המחקר האמריקאי המקיף, המדגים כיצד נשים לא רצות לפוליטיקה (ובכלל) בעיקר כי הן מרגישות שהן לא יודעות מספיק ולא מוכשרות מספיק - פנתה שקו לנערות צעירות, על מנת ללמד אותן כיצד לרצות לשאוף ולהתגבר על הפחד. ולהאמין שהן ראויות להיות הנשיאה הבאה של אמריקה.

 

מתחילה בלטעת ביטחון בנערות

גם בזכות הילרי קלינטון כממליצה, מהר מאוד הפכה התוכנית הזו למבוקשת. וכך נותר לסוזנה לעזור להן לעבור מפאזה של "מחכות לשינוי", לפאזה של "עושות שינוי". היום היא עובדת ברחבי ארצות הברית, עם נערות בנות 14 ונערות בקולג', ומאמנת אותן לתרגל מיומנויות מנהיגות פוליטית. מסייעת להן לרכוש ביטחון, ולהתמקם בעתיד בעולם הפוליטי עם פחות חשש וביטחון חלקי בכישוריהן וניסיונן.

שלוש נקודתו מעניינות עולות מהמפגש עם שקו:

  • סוזנה מאששת תובנות ישנות התומכות בכך שיש בתוכניות מעין אלה, צורך בחיבור לדמויות מודל רלוונטיות. כלומר דמויות לחיקוי שיכולות להיות מספיק נגישות לנערות, כך שאלה תוכלנה להאמין שהן יכולות ללכת בעקבותיהן.
  • היא מאמינה שאם תיווצר מסה גדולה של נשים צעירות, ישתנו כללי המשחק, וניתן יהיה  לייצר חקיקה שמעודדת אבהות שוויונית, ולעודד הורות שאינה מחוברת רק להגדלת תוצרים, אלא פונה, גם,  לשעות פנאי עם המשפחה ובכלל.
  • היא מאמינה שיש להתווכח עם המיתוס שנשים הן בוסית גרועות. וגם החשש מתדמית זו, עשוי למנוע מצעירות לרצות להיות מנהלות ומנהיגות.

 

השבוע, במסגרת פרויקט עיר ידידותית לנשים בראש העין, אירח פורום נשים בשיתוף עם מרכז ד.פ.נ.ה, התוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר אילן את שקו לדיאלוג רב השראה. בשורת מפגשים היא סיפרה על הארגון שהקימהכדי שגם בארץ נלמד על חשיבות השתלבות נשים במרחב הפוליטי וקידום שוויון.

 

המסר שמבצבץ מתחת לפמיניזם הליבראלי שטמון בסיפור האישי של סוזנה, עמוק וחשוב. כי הוא מראה כיצד כל אחת עושה שינוי, במקום בו היא נמצאת ביחס לתחומי העניין שלה ולמטרות שלה. אבל העיקר הוא שפמיניזם מתעצב בדמותה של האישה שעושה אותו. לכן, כל אישה שלוקחת  מחוויה של תסכול וזעם, את הכוח לייצר פעולה מתקנת ומקדמת שינוי, ראויה בעיני למחיאות כפיים עזות.

תגיות