החלטתי על חלוקת הבונוס של כ-2 מיליון שקל לעובדי החברה לא כדי לקבל עוד כותרת בתקשורת – אלא כי זה מגיע להם. אז שיקראו לזה פופוליזם – אני מעדיף את זה מאשר חזירות, וזה בוודאי עדיף על לא לחלוק מההון בכלל.

 

עוד ב-Onlife:

אני רוצה להבהיר - לא הודעתי בכל מקום שאני מוותר על הבונוס, לא הצטלמתי עם צ'ק תרומה באירוע מפואר, ולא תכננתי שזה יופיע בעיתונות. החברה היא חברה ציבורית – ודיווחתי לבורסה על חלוקת הבונוס כי זו חובתי. לא הוצאתי הודעה לתקשורת ולא ייחצ"נתי את המעשה הזה. לכן, לקרוא לזה צעד פופוליסטי זה מגוחך.

 

שמח שהתקשורת שמה לב

 אבל אני שמח שהתקשורת שמה לב לדיווח לבורסה – כיוון שזו הזדמנות להוות דוגמה למעסיקים אחרים וגם לשמח את העובדים שלי שבזכותם הרשת מצליחה. זו הכרת תודה לעובדים שלי – מי שיהנה מהבונוס הם עובדים נשואים שמרוויחים מתחת ל-5,000 שקל. אלו אנשים שבוודאי יוכלו לעשות שימוש בכסף הזה.

ההחלטה הזו משתלבת עם המדיניות הכללית של הרשת. אנחנו מצליחים לתת לצרכן הישראלי את הסל הזול ביותר, אנחנו לא מנסים לגזור קופונים על חשבון אף אחד. בכל מקום שנפתחת חנות של שיווק השקמה – המחירים באזור יורדים בעשרות אחוזים ובכך מתאפשר ליותר אנשים לרכוש יותר מוצרים.

 

יציאה נגד קיצוץ מרווחי השיווק זה בצע כסף

אני חושב שהאופן שאני פועל מראה איך אפשר להרוויח גם בלי חזירות, איך הצעקות של רשתות אחרות נגד קיצוץ מרווחי שיווק נובעת מבצע כסף ובלי להתחשב בצרכנים הישראלים. אני מקווה שזה יהווה דוגמה להרבה בעלי חברות, עסקים, ובעלי שכר גבוה לעשות את הצעד הנכון ולהודות למי שבאמת אחראי להצלחתם.

אני חושב שלפעמים הסכומים הגדולים שמרוויחים בכירים במשק מסנוורים אותם למצוקות העובדים החלשים יותר, שגם הם  עובדים למחייתם,  שגם להם יש משפחות לפרנס. 

 

קבוצות שליטה גדולות במשק מונעות תחרותיות

אנחנו רואים כוחות גדולים מנסים להתנגד לצעדים נדרשים ליתר שוויון במשק, אנחנו רואים איך רשתות הנסמכות על קבוצות שליטה גדולות במשק, עושות הכל כדי למנוע תחרותית וכדי לפגוע בהחלטות ועדות ממשלתיות שונות שנועדו להטיב עם האזרח -  אני חושב שצריך להראות לעם ישראל שאפשר אחרת.

אני יודע שהמעשה עצמו גרם לי לשמחה, וחשוב לי להבהיר שזו לא צדקה, זו לא תרומה, וזה לא חסד. זו הכרת תודה לאנשים שסייעו לרשת להגיע למה שהיא כיום.

 

הטור נכתב לבקשת Onlife.

תגיות