הזחילה, על צורותיה השונות, היא צורת הניידות הראשונית ושלב בהתפתחות תינוקות. היא מאפשרת לתינוק הסקרן מטבעו, לחרוג לראשונה ממקומו, לקשור קשרים עם סביבתו הקרובה ולהרחיב את אופקיו.

 

עוד ב-Onlife:

 

חשוב לציין, כי כמו כל הפעולות הנרכשות בינקות, מהווה גם הזחילה בסיס עליו ייבנה השלב הבא בהתפתחות התינוק. לכן,מיומנות תקינה של זחילה היא תנאי למעבר חלק אל השלב הבא.

 

רכישת הזחילה דורשת מהתינוק מספר יכולות, אותן עליו להיות מסוגל לבצע במיומנות:

  • יכולת הצלבה, שהיא הפעלה בצורה מתואמת של יד ורגל נגדית, עליה נרחיב בהמשך.
  •   יכולת לבצע תנועות גריפה עם הידיים.
  • יכולת העברת משקל מצד לצד.

 

זוהי רק רשימה חלקית של מיומנויות נדרשות. תינוק שיתקשה בפעולות אלה, יתקשה בזחילה ורכישתה תתעכב. זחילה שנרכשה שלא על בסיס יסודות איתנים תהיה פחות יעילה- תגרום לתינוק להתאמץ שלא לצורך ותהווה בסיס גרוע לשלב ההתפתחות הבא.

 

את שלב הזחילה לומד התינוק בשנה הראשונה לחייו. התנועה העצמאית, מאפשרת לו לחוות, לראשונה, את תחושת שלושת הממדים במרחב ולהגיע ליעדים על פי בחירתו לכל דבר: לאמא, לצעצוע או כל דבר מסקרן אחר. הזחילה היא הערוץ הראשון המחבר את עולמו הפנימי של התינוק אל העולם החיצוני. היא מקנה לו עצמאות, מאפשרת לו בחירה (האם לנוע ולאן), ומזמנת לו התנסויות חדשות.

איך התינוק זוחל?

במרכזו של גופנו, לכל אורכו, עובר קו דמיוני המחלק אותו לשני צדדים: צד ימין וצד שמאל. זהו קו האמצע. ביצוע פעולות משולבות ומתואמות של שני צידי הגוף ("הצלבה"), וביצוע פעולות החוצות את אותו קו האמצע ("חציית קו האמצע"), אלה הן שתי מיומנויות בסיסיות הכרחיות להתפתחות מוטורית תקינה של התינוק, ולהן השפעה מכרעת על יכולת הלמידה שלו, בהמשך חייו. בעיה בקו האמצע יכולה בשלב מאוחר יותר להתבטא בלקויות למידה ובקשיים בלמידה.

 

בזחילה מופעלים שני צדי הגוף, ובהתאמה גם שתי אונות המוח. הפעלת שתי הידיים, שתי הרגליים, שתי העיניים ושתי האוזניים גורמת להפעלת החלקים הרלוונטיים שבמוח, וכך רוכש התינוק את יכולת ההתמצאות במרחב ואת יכולת ההצלבה, שעל חשיבותן עמדנו זה עתה. כתוצאה ממגעו עם משטחים שונים בעת הזחילה, מתוודע התינוק גם לתחושות השונות.

 

הזחילה מכינה את התינוק לשלבי התפתחותו הבאים – ישיבה, עמידה והליכה, בכך שהיא גורמת לחיזוק חגורת הכתפיים, להעברת משקל מצד לצד ולעיצוב שיווי המשקל, כל זאת תוך כדי תיאום מורכב של תנועות – יישור, כפיפה, רוטציה, כפיפת הברך, הרמת האגן והבטן מהרצפה.

בהתפתחות הזחילה מבחינים בשלושה שלבים:

 

1. זחילת גחון: גחון התינוק, כולל הבטן ובית החזה, נמצאים על הרצפה. התנועות חייבות סימטריות- יד ורגל נגדית (יד גורפת ורגל נגדית מתכופפת).

זחילה זו נרכשת לרוב בגיל שישה עד שמונה חודשים אך בהיותה קשה ומאתגרת, מדלגים עליה תינוקות רבים. יש לה חשיבות רבה בהתפתחות התינוק בהיותה, למעשה, סיכום כל שלבי ההתפתחות מהלידה ועד לתחילת הזחילה. בתחילה לא תהיה הזחילה מאורגנת, אך תוך שבוע עד שבועיים היא אמורה להפוך לתקינה ומתואמת.

 

2. זחילת שש: בזחילה זו שש נקודות מגע של התינוק עם הרצפה.זחילת שש נרכשת, בדרך כלל, בגיל שמונה עד עשרה חודשים ולעיתים מאוחר אף יותר. גם בזחילה זו מתקדם התינוק בצורה של יד ורגל נגדית. עמידת המוצא- עמידה על הברכיים כאשר שתי כפות הידיים, שתי הברכיים ושתי כפות הרגליים מונחות על הרצפה.

צורת הזחילה הזו היא הנפוצה ביותר בקרב תינוקות, וגם היא בעלת חשיבות רבה להתפתחות התקינה, מפני שהיא מחזקת את חגורת הכתפיים. חגורת כתפיים חזקה היא המאפשרת, בשלב מאוחר יותר, אחיזה נכונה בעיפרון.

 

3. זחילת דב (זחילת ארבע): נרכשת ממש לפני המעבר להליכה ומשמשת את התינוק זמן קצר בלבד. בעמידת המוצא לתינוק ארבע נקודות מגע עם הרצפה: שתי כפות ידיים ושתי כפות רגליים, והוא מתקדם בעזרת תנועה סימטרית- ידיים ורגליים נגדיות, כשאחוריו מורמים באוויר.
 

צורת זחילה זו דורשת מיומנות גבוהה יותר של גב התינוק ולכן נפוצה פחות. זהו השלב בו מכין עצמו התינוק לעמידה וליציבה נכונות, תוך שימוש בגופו ושמירה על שיווי משקל, בכוחות עצמו וללא שימוש באמצעי עזר (כיסא או שולחן).

תינוקות רבים נוהגים במהלך תקופה זו להשתמש, לסירוגין, בשתי צורות הזחילה האחרונות: זחילת שש וזחילת ארבע. לסדר בו נרכשות צורות הזחילה יש משמעות. רכישתן בסדר בו תוארו, זחילת גחון ראשונה, לאחריה זחילת שש ואחרונה תופיע זחילת הדוב, מעידה על התפתחות תינוקות תקינה.

 

תינוקות רבים מסגלים לעצמם צורות התקדמות שונות, שאינן זחילה, כמו קפיצה על הישבן, קפיצת צפרדע, זחילת תולעת ועוד. צורות התקדמות אלה הינן פחות אפקטיביות, הן מבחינת היכולת המוגבלת לנוע במרחב והן מבחינת המאמץ הגדול והמיותר הנדרש להתקדמות.

 

חשוב להקפיד שבכל שלב ובכל צורת זחילה, ילמד התינוק את התנועות הנכונות ויבצע אותן כהלכה.יש לעזור לו ברכישת התנועות הנכונות אם לא הצליח לעשות זאת בכוחות עצמו  ביקור אחד או שניים אצל מלווה התפתחותית יפתור את הבעיה. עם זאת אין לרתום את העגלה לפני הסוסים: אין לגרום לתינוק להתחיל לזחול, בכל אחת מהצורות, לפני שהוא מוכן לכך. אם הוא לא מוכן, גופו אינו מוכן: לא להושיב, לא להניח על שש וכו'.

 

ליווי התפתחותי הניתן בזמן אמת, לפני שהתינוק יעבור לשלבי ההתפתחות הבאים הוא יעיל יותר, מהיר יותר ולכן חסכוני יותר. לאחר מכן, עלול התיקון להיות מורכב יותר, אך הוא בהחלט אפשרי.

תגיות