שנות ה-60: התרנגולים במראה החלוצי

 

להקת התרנגולים, ספק להקה ספק חבורת זמר עליזה שקמה לה בשנות ה-60, התחבבה על הקהל הישראלי בזכות שירי התקופה, לרוב בהלחנתו של סשה ארגוב, ההגיגים שנכתבו לרוב על ידי חיים חפר והכוריאוגרפיה המדויקת של נעמי פולני.

מעבר לתכני השירים הציוניים-סוציאליסטיים ("הסיירים", "שיר אהבה חיילי") או הנוגים רומנטיים ("השמלה הסגולה", "זמר אהבה לים") גם המראה של התרנגולים דיבר בעיקר בשפתה של ההתיישבות העובדת: חולצה כחולה, מדי חאקי, זוג צמות, סנדלים, כובע טמבל וחיוך רחב.

בתקופה שבה שירים תימניים היו בגדר קוריוז, ומוזיקה מזרחית הודחקה להיות "מוזיקת קסטות" היה ברור מי הדימוי השולט – בתרבות, במוזיקה, ומן הסתם – גם בלבוש.