מושב הכנסת הנוכחי מתחיל ביום שני הקרוב וכולו טובל בנושא המדיני בטחוני. פעילות אלימה של הפגזת מרגמות מעזה כלפי ישראל ופעילות יוזמת ומגיבה של צה"ל. אלו בדיוק הימים בהם הנושאים החברתיים מתחפרים בעמודים האחוריים של העיתונים ונשים הפועלות בשדה הפוליטי מזדנבות בדיוק נמרץ אחרי האייטמים הללו.

 

אם בסיומו תפעילו את מנועי החיפוש שלכם על תמלילי הכנסת ספק אם תגלו עקבות למונח פמיניזם על כל הטיותיו, אבל אל תתנו לזה להטעות אתכם. מושב הכנסת הקרוב יהיה רשום על שמה של שלי יחימוביץ. הוא יהיה מושב "מגדרי" מראשיתו ועד סופו דווקא משום שלא יעלו בו נושאים "מגדריים".

 

יחימוביץ אמורה ליצור בפוליטיקה הישראלית רעידת אדמה של ממש ולהפוך את המציאות הפוליטית והתקשורתית  הזו על ראשה. היא אינה נדרשת להביא הוכחות על היותה חברתית או לוחמת למען החלשה והחלש בישראל. תעודות כאלה תלויות לה על הקיר למכביר.

 

לעומת זאת, היא חייבת להתבטא במושב הקרוב בסוגיות הצבאיות הבוערות. אותן סוגיות המחוברות בתודעה הישראלית לשק אשכים, קרחת שמתבדרת ברוח וכמובן מעיל צבאי שקטן בשתי מידות.

 

במילים אחרות, יחימוביץ' תצטרך לשמור על האג'נדה הפמיניסטית שהביאה אותה עד הלום אך גם לעמוד במבחן ה"אחלה גבר", כשתציע את פתרונותיה הצבאיים קצרי המועד או תגיב לאלו של נתניהו.

 

היא תידרש להפגין לראשונה בחייה נחישות לוחמנית שתשרה ביטחון לא רק על מסעודה משדירות אלא גם על ברקוביץ מתל אביב. שניהם, על פי סקרי דעת הקהל, רוצים לדון בנושאי השלום לא מתוך המרחב המוגן אלא במציאות של עליונות צבאית ושליטה במתרחש.

 

יחימוביץ' תצטרך לעבור מהעמדה היונית המיוחסת לה, לכזו שמוכנה לפעול מול ה"ערבים" ואפילו ביד חזקה כדי להביא לרגיעה ביטחונית בישראל ובאזור. זו משימה לא פשוטה ולא ברור אם ליחימוביץ' אג'נדה ברורה בנושא.

 

סימן מעודד ניתן לראות בגמישות האידיאולוגית שיחימוביץ' גילתה כש"חיבקה" את המתנחלים בראיון לגידי וייץ ב"הארץ", אבל בהמשך, איך לומר, "חיבוקים" כתפיסת עולם, לא יתקבלו בברכה.

תהייה ראש ממשלה כמו גולדה? יחימוביץ'

 

זו תהיה שלי יחימוביץ' חדשה שתיישב סתירות עם עמדות ישנות או לחילופין תעלה גישות חדשות באשר לפעילות צה"ל בשטחים, כאלו שלא ממש מתיישבות עם גישת חוקרי ב"צלם".

 

ההומניזם המזרח תיכוני שאפיין את יחימוביץ' כמגישה מחוננת ברדיו וכפובליציסטית לוחמת בערוץ 2, יצטרך לנתב את עצמו בגמישות כדי לזכות באהדת הקהל הרחב הנדרשת לה כדי להיות אלטרנטיבה שלטונית של ממש לנתניהו וברק.

 

היא תיאלץ להציג לראשונה בתולדותינו אג'נדה ייחודית שנותנת מענה של ממש גם למציאות צבאית ובטחונית אלימה אך אינה מוותרת על קול פמיניסטי, הומאני בהיר וצלול.

 

גולדה, תאצ'ר, קונדוליסה רייס ואפילו הילרי קלינטון, בחרו בהתנהלות פוליטית "גברית" כשנדרשו לענייני צבא וביטחון. ציפי לבני, נידמה שמעולם לא ניסתה. יחימוביץ לעומתן תוכל להוכיח לכולנו, במושב הכנסת הקרוב, שכדי להיות ממש "אחלה" לא חייבים להיות "גבר".