אם לשגיב טיירי היה משהו להגיד שיסכם את עסקת הטיעון של מרגול ואת הפרשה כולה, הוא בטח היה משתמש במילותיה של הזמרת המורשעת עצמה: "חארטה בארטה, באמא שלי".

 

 

עוד ב – Onlife:

 

מלאך, שטן או ירוסלב בוואן

לא יודעת מה איתכם, אני כבר הכנתי את עצמי להתפתחויות מסעירות ולסיפורי אלף לילה ולילה מהקלבוש, לאיזה אוטוביוגרפיה בסגנון "מלאך, שטן או ירוסלב בוואן", "עמוק בבוציאטו", או איזה סרט דוקו מאחורי הסורגים. נו, תזרקו איזה עצם, בשם אלוהים, עם ישראל נמק פה מרוב שיעמום, מה זה עבודות שירות עכשיו, זה עונש של כוסיות.

 

האשמה העיקרית היא התקשורת שהלהיבה אותנו והשאירה אותנו עם חצי תאוותנו בידנו: סחיטות, איומים, אנשים שעוקרים שיניים לפרנסתם בלי ללמוד שש שנים קודם, ובנוסף, הפעם אישה היא זו שמטילה חיתתה על אחרים.

 

הסנדק-שיק של מרגול

כן, זה היה אמור להיות משהו חדשני ומרעיש: מעבר לכך שמדובר באדם ידוע לציבור, אישה שמשחקת במגרש הבלעדי של הגברים זה לא משהו שרואים כל יום. עולם הפשע הוא ההארד-קור, העולם האמיתי ונטול ההתיפייפות, וכמה שחקנים ראשיים ממין נקבה כבר יש שם, חננות כמו אתי אלון לוכסן ענת קם שנראות כאילו הגיעו לנווה תרצה כדי למכור שם עוגיות של הצופים? מה עם איזה סנדק-שיק אמיתי, אני אומרת.

 

מרגול איישה את המשבצת ב(סוג של) כבוד עצום עד עכשיו - לפי הדיווחים בתקשורת אפשר היה לחשוב שהיא מנהלת את הסניף התימני של היאקוזה- ובכך למעשה פרצה את תקרת הזכוכית המודרנית של עולם הפשע הישראלי והציגה דריסת רגל שלא ניתן להתעלם ממנה, בטריטוריה שאין גברית ממנה.

 

תחילתו של שיוויון מופלא גם בעולמות התחתונים? למה לא, בואו נהיה אופטימיים. זה אמנם שיוויון מעוות למדי לכל הדעות, אבל בסך הכל, במצב הנוכחי לנשים אסור לגלות בררנות.

 

צילום: יוסי צבקר

 

איך ייקחו נשים ברצינות בעולם הפשע?

מרגול אולי תעזוב בלית ברירה את התחום לטובת המשך של קריירה מוזיקלית וגידול חצבים במושב, אך כבר עכשיו מתאמנות ילדות צעירות מול הראי באמירת "הלו, יא מצ'לוח, תיזהר להתפאוול עלי" והן לא ישכחו את מי שסללה להן לראשונה את הדרך לקריירה מזהירה.

 

ובכל זאת, רק לסיום, אם כבר בפמיניזם מהגיהנום עסקינן: בעולם האמיתי כמו בעולם האמיתי, אישה עדיין מרוויחה פחות מגבר, גם כשזה מגיע לעונשים הקבועים בחוק.

 

כשהנשיא לשעבר קצב סופר את העונש שלו בשנים מאחורי הסורגים, מרגול תלך פעמיים בשבוע לעטוף סנדוויצ'ים לילדים נזקקים (או אנאערף מה זה כולל) במסגרת כמה חודשי עבודת שירות, שזה פחות ממשהו שמקבלים על לדרוס צ'יוואווה או משהו כזה. אתם רואים, ואחרי זה עוד מצפים שייקחו נשים ברצינות בעולם הפשע. זוועת עולם, אני אומרת לכם. לא נותנים לחיות.