בסוף השבוע נפרדה ישראל מ-2011, השנה שהייתה אולי הסוערת ביותר בתולדותיה בתחום הצרכנות. נדמה שבל מקום ניסוי לרמות אותנו, לעשוק אותו ולעשות על הגב שלנו עוד כמה רווחים לא מוצדקים. השנה אזרחי ישראל השיבו מלחמה.

 

כמעט קשה להאמין, אבל ב-12 חודשים בלבד נפטרו אזרחי ישראל מעול חברות הסלולר העושקות, התירו את הנישואים הקתוליים עם חברות הכבלים והלוויין ועשו לתנובה "בית ספר" כזה שאילץ אותה, לראשונה, להיכנע אל מול כוחו של הצרכן ולהוזיל את מוצריה. העם דורש צדק חברתי - לא בכל המאבקים הצלחנו - בשביל זה יש את 2012.

 

אז מה היה לנו?

עליית מחירי הדיור

קצת מספרים: מאמצע שנת 2008 עלו  מחירי הדירות בשיעור של 70% לערך. מחירי השכירות עלו ב 6 השנים האחרונות  ב 34% בממוצע בכל הארץ כשבגוש דן הם עולים בשיעור של 49% בממוצע. הסיבות לכך רבות - החל מעליה בביקוש שנובעת מהגידול הטבעי באוכלוסייה, עבור ב חוסר באלטרנטיבות להשקעה לאחר נפילות הבורסות התל אביב וניו יורק, וכלה ברכישות מסיביות של משקיעים זרים ( 35% מהשוק) והריבית הנמוכה במשק.

 

מחאת האוהלים- חצי מליון אנשים ברחובות

 

מה עשינו?

אם יש משהו שבמבחן ההיסטוריה סביר שישקף באופן הכי טוב את קיץ 2011, הרי שיהיו אלה תמונות האוהלים שהיו פזורים לאורך שדרות רוטשילד בתל אביב. מה שנראה תחילה כצעד של שחרור קיטור על יוקר הדיור הבלתי נסבל הוציא מאות אלפי ישראלים לצעוק ברחובות: "העם דורש צדק חברתי", במפגן מחאה המוני חסר תקדים.

 

מה השתנה?

התוצאות, כאן, עדיין אינן ברורות: דוח טרכטנברג שאושר בממשלה כמענה לזעקה הציבורית שנוי במחלוקת, ויש הטוענים כי הוא נועד להשתיק את המחאה. בינתיים עדיין רק מעטים יכולים להרשות לעצמם לרכוש דירה בישראל, אבל מחאת הדיור טרם אמרה את המילה האחרונה.

עליית מחירי הדלק

לא רק הדיור היה עד לאחרונה יקר לנו מאוד, אלא גם הנסיעות שהפכו את החזקת הרכב למותרות של ממש ולנטל כלכלי כבד מנשוא על מעמד הביניים. משנת 2005 עלה מחיר הדלק ב 53%, התייקרות שנבעה בחלקה מייקור המס על הדלק (הבלו) והתייקרויות בשוק העולמי. בישראל מדובר על ייקור במחירי חביות נפט בים התיכון.

 

2012- עליית מחירי הדלק לא נפסקה

מה עשינו?

עוד לפני שהאוהלים צצו בשדרות רוטשילד, יצאו לרחובות נהגים ישראלים מתוסכלים שהשמיעו קול זעקה נגד מחיר ה"זהב השחור" המאמיר. במהלך חודשי המחאה החברתית, נשמע גם קולה הרם של מחאת הדלק.

 

מה השתנה?

אחרי שורה של צעדי מחאה והפגנות, עשה הלחץ את שלו – והביא עמו תוצאה, גם אם חלקית: בחודשים האחרונים הודיעה הממשלה על הקפאת מס הבלו, כך שלפחות בשנה הקרובה – לא צפויים שינויים גדולים במחיר הדלק.

התייקרות מחירי מוצרי היסוד

במשך שנים חשבו בתנובה שהישראלים, שעבורם הקוטג' הוא ה"בית", ימשיכו לשלם עבורו עוד ועוד כסף. באוגוסט 2008 הסירה הממשלה את הפיקוח על מחיר הגבינה ומחירה, שעמד עד אז על פחות מ 5 ? עלה בהדרגה ב 45% עד שביוני 2011 מחירה מגיע לכמעט 8 שקלים.

 

 

מה עשינו?

בקיץ האחרון התבדו בתנובה מהאשלייה, אחרי שבריחה המונית מאותו ה"בית" אל המתחרות – ובראשן טרה – גרמה להם לכאב לא נעים בכיס. בחודש יוני 2011 נפתחה בפייסבוק קבוצת מחאה שהיתה הסנונית הראשונה של גל המחאות של קיץ 2011 - מחאת הקוטג',  שקראה להטיל חרם ולא לקנות את הגבינה החל מיולי. הקבוצה זכתה לסיקור נרחב בכלי התקשורת, ולמעלה מ 100,000 גולשים הצטרפו אליה.

 

בשלב מאוחר יותר קראה הקבוצה לרכוש קוטג' רק בפחות מ 5 ?, ולהחרים מוצרי חלב נוספים. בעקבות הודעתה של זהבית כהן, מנכ"ל אייפקס ובעלת השליטה ב"תנובה", ששולטת על שוק הגבינות בארץ, שלא תוריד מחירים, קמו קבוצות נוספות שקוראות להחרים את תנובה ובספטמבר מכריזה אגודת הסטודנטים על חרם על מוצרי החברה.

 

מה השתנה?

צעדי מחאת הקוטג' אכן השתלמו - באוקטובר מתפטרת כהן ובתנובה הכריזו רק לאחרונה על רשימה הולכת וגדלה של מוצרים שיזכו להוזלה קבועה של 15% - שאר החברות מצטרפות.

ניפוח חשבונות בחברות הסלולר

עד שנת 2011 חברות הסלולר לא עשו לנו חשבון, וכשהם עשו אותו אי אפשר היה להבין על מה ולמה משלמים. חיובים מפתיעים, מניפולציות חשבונאיות, הטבות שניתנו בחינם לתקופה מסוימת הפכו לנושאות תשלום ללא התראה, את מכשיר הסלולר ניתן היה לרכוש רק אצל המפעילים והיינו חייבים להתחייב לתקופה ארוכה כשהאפשרות להתנתק ולעבור לחברה מתחרה היה כרוך בתשלום קנס. והיו לנו רק שלושה מפעילים שכבלו אותנו בחוזים ארוכי טווח וכבלו את ידינו (ואת חוזינו) בקנסות ענק ושלל איומים.

 

 

מה עשינו?

בשנה האחרונה התנהל מאבק ארוך של המועצה לצרכנות ושל משרד התקשורת ושר התקשורת, משה כחלון בחברות הסלולר, שכלל החלטות ממשלה ושינויי חקיקה מאוד משמעותיים.

 

מה השתנה?

נציגי הסלולר, שהיו עד לאחרונה השנואים ביותר עלינו הפכו בשנה החולפת להיות חייכנים, מפויסים ואפילו מעט מעוררי אמפתיה. יחסי "עד שהמוות יפריד בינינו" התחלפו ממש לאחרונה בצמד המילים "רמי לוי" – שמצליח לטלטל את נציג החברה הסלולרית ולגרום לו לעשות הרבה מאוד כדי שנישאר בחוג לקוחותיו. 2011, שהחלה בקמפיין בכיכובו של רון קופמן שצעק "אני הולך!" הייתה ללא ספק שנת מפנה ביחסים שבין אזרחי ישראל לחברות הסלולר: מפעילים נוספים הצטרפו לשוק, המחירים ירדו פלאים, המספר נישאר אתנו כבר תקופה ארוכה – וגם כדי להשיג מכשירים נחשקים אין לנו עוד צורך בהן. 

ההסדרים הכובלים של חברות הלווין והכבלים

כמו חברות הסלולר, הייתה 2011 שנת מפנה גם ביחסים עם "יס" ו"הוט". עד השנה, הצליחו חברות הכבלים והלווין לכבול אותנו אליהם עם שירות ירוד, קנסות יציאה גבוהים – ושלל איומים והסתבכויות שהיו נחלתו של לקוח שהעז להעלות במוחו את המחשבה להתנתק.

 

 

מה עשינו?

שינויי החקיקה אפשרו לאזרחי ישראל "לכבות" בשלט רחוק את הקשר המפוקפק עם שתי החברות, וביטלו את אמצעי הסנקציה השונים ש"הוט" ו"יס" השתמשו בהם כדי להקשות עלינו להתנתק.

 

מה השתנה?

החוק החדש  מונע מחברות הסלולר את האפשרות לקבוע קנס יציאה בחוזה ולדרוש תשלום קנס למי שעזב לפני תום החוזה, מנוי שחתום כבר על חוזה כזה ישלם קנס שיוגבל ל 8% מהחשבונית הממוצעת כפול מספר החודשים הנותרים. נוספת גם הפעלת שירות "עידן +", שמאפשר לכל אזרח לקלוט את חבילת הערוצים הבסיסיים באיכות דיגיטלית ובעלות חד פעמית של ממיר.

טריק האותיות הקטנות

אין כמעט מי שלא עבר את החוויה המפוקפקת של רכישת מוצר אחרי צפייה בפרסומת שגרמה לנו להתלהב – ומפח נפש גדול במבחן המציאות.

 

לדוגמא: באותיות הגדולות הובטחה הנחה של 50% מהמחיראבל באותיות הקטנות נכתב כי ההנחה תינתן רק למחזיקי כרטיס אשראי של חבריהמועדון.באותיות הגדולות הובטחו 10 שנות אחריות על מכונת הכביסה אוהמייבש, אך באותיות הקטנות כתוב שבשנה הראשונה האחריות היא מלאה, וביתר תשע שנותהאחריות הבאות האחריות היא רק על  המנוע. כלומר, במקרה של תקלה הצרכן ייאלץלשלם על חלקי החילוף , מלבד מנוע,  וגם על כל ביקור טכנאי.באותיותהגדולות הובטח מחיר מפתה למחשב, ובאותיות הקטנות נרשם – "לא כולל מסך".

 

מה השתנה?

שהסיטואציות הזאת תישארנה, יחד עם 2011, בעבר – שכן ביומה הראשון של 2012 ייכנסו לתוקף תקנות חדשות שיסדירו את גודל הגופן בפרסומות, בניסיון למנוע כל אפשרות להטעות את הצרכנית בכל הנוגע לתנאים האמיתיים של עסקה או מבצע המוצעים – וכדי אחת ולתמיד, להיפטר מהכתב הבלתי קריא. 

מדיניות הזיכויים המגבילה

עד שנת 2011 קניית מוצר בחנות הייתה סוג של חתונה קתולית, אם התחרטת או רצית להחליף מתנה שקיבלת יכולת, במקרה הטוב, לקבל זיכוי על הסכום שגם היה מוגבל בזמן.

 

מה השתנה?

התיקון לחוק אומנם נכנס לתוקף כבר לפני כמה חודשים, אבל נראה שלא מספיק ישראלים מודעים לעובדה שמתנה או מוצר שקניתם ולא מוצא חן בעיניכם יכול לחזור לחנות – בתמורה לקבלת כסף מזומן, מבלי שיהיה כל צורך ב"ג'סטות" מהמוכרים שיואילו בטובם לספק לנו זיכוי ולהגביל אותנו.

תיקון מוצרים רק הצגת עם תעודת אחריות

 אם רכשתם מכשיר חדש שהתקלקל ולדאבונכם לא מצאתם את תעודת האחריות, הייתם נשלחים בחזרה לביתכם עם ידיים ריקות, מפח נפש – וחור בכיס.

 

מה השתנה?

גם מצב זה יחלוף יחד עם 2011: בעוד כחצי שנה ייכנס לתוקף שיחייב ספקי מוצרים להצמיד מדבקת אחריות לכל מוצר - כך שתוכלו להיות רגועים ושלמים עם הקנייה שלכם – וכדי שאיש לא יוכל להתנער מאחריותו אחר- כך.