אלו היו מקצת התחושות שלי, פסיכולוגית קלינית מישראל, כשהגעתי לארצות הברית בעקבות בן זוגי. מצאתי את עצמי בלי השפה בה ידעתי לפענח את השורות הנאמרות וגם את מה שביניהן, בלי רישוי מקצועי שיאפשר לי לעבוד במה שאני יודעת ואוהבת לעשות, ובלי זהות מקצועית שנתנה לי תחושה של משמעות. במצבים כאלה, האיזון המשפחתי והזוגי מופר, והתחושה היא של בניין גבוה שנבנה בעמל רב ובן רגע הופך ללא רלוונטי לחיים החדשים, גם אם הם זמניים. בדומה להכנה לקראת לידה, ההכנה לקראת המעבר נסבה בעיקר אחר ההרכבה מחדש של החיים הממשיים ? מגורים, מסגרות לילדים, התנהלות משפחתית; אבל הריקנות עומדת לה ומחכה מעבר לפינה, מחכה לרגע שהחיים יתחילו לזרום ואז תפרוץ תחושת ה"אין" ? אין מטרה.


מאמר זה מתייחס לתהליך הנפשי המורכב הכרוך במעבר לארץ אחרת, במטרה לתת ביטוי לאתגר העומד בפני אותן נשים שיוצאות למעין "חופשה מהחיים". המאמר נכתב בהתבסס על העברת סדנאות לנשים שהגיעו לארצות הברית בעקבות בני זוגן ומתוך חוויה אישית של מעבר מסוג זה.


לקריאת המאמר באתר "פסיכולוגיה עברית", הכנסו: "על המעבר לארץ אחרת".