ביום חמישי האחרון נאסר על ליסה בראון, פוליטיקאית דמוקרטית, לדבר בבית המחוקקים של מדינת מישיגן. הסיבה? בנאום שנשאה ביום רביעי היא השתמשה במילה (אתם יושבים?) וגינה, במהלך דיון על הצעת חוק מטעם המפלגה הרפובליקנית בנוגע לנושא של הפלות או הפסקת הריון.

 

ליסה בראון אמרה שזה מאד מחמיא לה שהם כולם "כל כך דואגים לוגינה שלי, אבל 'לא' זה 'לא'". הרפובליקנים, ששולטים בבית הזה, הזדעזעו עד עמקי נשמתם הרכה מהשימוש במילה, ואסרו על בראון לדבר ביום למחרת. בראון, בתגובה, לקחה בסוף השבוע חלק בהצגה "מונולוגים מהווגינה".

 

עוד ב Onlife:

 

 

אסור להפיל גם אם העובר לא ישרוד את הלידה

הצעת החוק, שכבר עברה את בית המחוקקים התחתון במישיגן, כוללת הגבלות שכפי הנראה, הן מהקיצוניות שנראו על שולחן המחוקקים בארה"ב מזה הרבה מאד זמן. בזמן שבמדינת קונטיקט החליטו לכלול הפסקת הריון במסגרת אחריות הביטוח הרפואי, במישיגן מנסים להרחיב את האיסורים: נשים לא יוכלו לבצע הפלה אחרי 20 שבועות של הריון גם אם מדובר בהריון כתוצאה מאונס או גילוי עריות, גם אם ההריון מסכן את חייה של האישה, גם אם העובר לא יגיע ללידה. כן, הן עדיין יאלצו לשאת אותו ברחמן תשעה חודשים מלאים. חוויה מקסימה, אני בטוחה.

 

בנוסף, החוק מגביל רופאים בביצוע ההליכים, ואף מחייב את נוכחותם לכל אורך הדרך, מה שעלול להקשות באופן משמעותי על נשים שחיות באזורים כפריים יותר לבצע את ההליך.

 

החוק הזה לקח את המישטור על גופן של נשים צעד אחד קדימה. צעד מאד מכוער, אלים וחסר רגישות לאישה שנושאת ברחמה את העובר. גם אם אתם נגד הפלות באופן כללי, אני רוצה להאמין שיש מקרים בהם צריך רגע להתבונן במקרה עצמו, ולהבין את המורכבות, הרגשית והגופנית.

 

שהנשים ישתקו ויניחו לגברים לעבוד בשקט

כל הסיפור הזה הוא רק חלק קטן מקרב איתנים שמתחולל בעת האחרונה בארה"ב בין הדמוקרטים לרפובליקנים סביב נושא ההפלות, וזוכה לשם "המלחמה על הנשים". אבל הרפובליקנים, כך נדמה, מעדיפים שהמלחמה הזאת, כמו כל מלחמה טובה, תתנהל בין הגברים, ושהנשים יואילו לשבת בבית ולשתוק בזמן שמחליטים מה טוב להן.

 

על אף ההשפעה מרחיקת הלכת שתהיה לחוק הזה על חייהן של נשים בכל רחבי המדינה, הן מצופות לשבת בשקט, לא להביע דעה ולא לחלוק את החוויה שלהן שמה לעשות, לנצח תישאר קצת זרה לגברים: לא רק בראון הושתקה. נשים שעברו הפלה אחרי עשרים שבועות בשל פגמים שונים שהתגלו בעוברים שלהן לא הורשו להעיד. באמת, זה כל כך מקשה, שהן כל הזמן מתעקשות לדבר. היה כל כך הרבה יותר קל אם הן פשוט היו סותמות רגע ומשאירות את ההחלטות החשובות לגברים.

 

קייט בקינסייל, ג'ודי גריר ואנדראה סבאג' מצטרפות למלחמה בסרטון: "רפובליקנים, כנסו לי לווגינה"

 

 

וגינה זה כמו וולדמורט, מפחיד אפילו להגיד את השם

מעבר להרגל המגונה הנפוץ של לדבר על מצבן של נשים בלעדיהן ומעל הראש שלהן, המקרה הזה הוא קיצוני בהרבה מאד רמות, מגוחך ומפחיד כאחד. יותר מהכל, התגובה הזאת מלמדת הרבה על היחס של הגברים הרפובליקנים לגופן של נשים, ובעיקר לאיברי המין והרבייה שלהן. עבורם זהו אזור מסתורי ומפחיד, אולי אפילו דוחה, שיש למשטר אבל אסור לנקוב בשמו. כמו וולדמורט מסדרת ספרי הארי פוטר.

 

הגדיל לעשות מייק קלטון, נציג רפובליקני מבית המחוקקים של מישיגן, שהסביר כי דבריה של בראון היו פוגעניים. "זה היה כל כך פוגעני", הוא אומר "שאני אפילו לא רוצה להגיד את זה מול נשים. לא הייתי אומר את זה בחברה מעורבת". כולם הבינו? זה בסדר לדון בווגינות בחברת גברים, אבל אוזניהן העדינות של נשים, אלה שהאיבר הזה מחובר אליהן, לא יכולות לעמוד בפגיעה הזאת. תשמע, מה אני אגיד לך, יש לנו וגינות, אנחנו חיות איתן ונהנות מהן. לא יודעת מה איתך אבל אני די בטוחה שאנחנו נצליח להתמודד עם המילה.

 

מה באמת כל כך מפחיד את הרפובליקנים

רק בשביל לציין את המובן מאליו, המילה Vagina היא מונח פיזיולוגי לגיטימי, שם של איבר בגוף האישה. האם מישהו מהם יזדעזע למשמע המילה פין, אשכים, רחם, או עיניים? בוודאי שלא, זה לא פוגעני בכלל. אבל וגינה? לא, לא. יש גבול. זאת מילה שמעלה אסוציאציה של טומאה. קצת קשה שלא ללעוג לחבורה של גברים מבוגרים שמתעלפים למשמע המילה וגינה. וקצת קשה שלא לראות את הצביעות והפחד בנסיון לשלוט ולמשטר את האיבר הזה.

 

השנה 2012 ואתם אנשים מבוגרים, חלקכם הורים לילדים. אפשר כבר פשוט לקבל את זה שיש לנו איבר מין, בדיוק כמו לכם, שהוא שלנו והוא לא אפל, מסתורי, דוחה ודורש ריסון מיידי על ידכם? בואו נודה על האמת: רפובליקנים לא באמת מוצאים את המילה וגינה פוגענית (ואם אני טועה כאן והם אכן נפגעים מהמילה עצמה, הם זקוקים לעזרה נפשית מקצועית, צר לי). מה שפוגעני בעיניהם היא המחשבה הבלתי נתפסת שנשים ישלטו על גופן וחייהן, לגמרי, ללא עזרתם, מבלי לבקש את רשותם.

תגיות