ילדתי לפני חודשיים, ועדיין לא נפל לי האסימון.

עוד לא הבנתי שאני אמא. מדי פעם, בנקודות שבירה, כשכולי עייפה ורצוצה, קורה לי פתאום שאני תופסת את עצמי ואומרת לעצמי - רגע מה אני עושה פה עכשיו, אולי אפשר ללכת? - ואז ההכרה מגיעה, אני אמא, אני לא יכולה פשוט לתת אותה למישהו אחר שיטפל בה. זה לא קל להיות בנקודות השבירה האלה, אבל יש באמהות גם כזה כיף ענק, הילדה שלי מדהימה.

 

כל רגע שבירה הוא עליית מדרגה.

לא הייתי מוותרת על שום רגע באמהות, גם על הרגעים הקשים של השבירה לא הייתי מוותרת כי מהנקודות שבירה אני בעצם לומדת אותה יותר, וככה אנחנו עולות עוד מדרגה ועוד מדרגה ועוד אחת, ומכירות אחת את השנייה יותר ויותר, זו היכרות חדשה לכל דבר. 

 

מלאת חיוניות גם אחרי שעתיים שינה. חן שילוני והעגלה. צילום: יח"צ 

 

גיליתי שאין דבר כזה עייפה יותר מדי.

הגוף שלי מגלה ערנות מטורפת גם אחרי שעתיים שינה בלילה. לפני כן הייתי הכי מפונקת בעולם, חשבתי שאין מצב שאני מסוגלת לתפקד אם לא היו לי שמונה שעות שינה, והיום אני פשוט הכי חיונית והכי ויטאלית גם כשבקושי ישנתי בלילה. זה מדהים לגלות.

יש גם צד לא קל באמהות. אז כן, הייתי אולי מוותרת על הרגעים האלה שבין היללה לבין הצרחה, כי כשזה מגיע לצרחות, וזה קורה לא מעט, זה באמת נהיה קשה.

 

אני מעריכה עכשיו הרבה יותר את אמא שלי.

מה שכן, היום אני מבינה הרבה יותר את אמא שלי. וואו, אני כל כך מעריכה אותה עכשיו, זה פשוט מטורף, להבין כמה הם עשו בשבילנו וכמה הרגזנו אותם והכעסנו אותם וממש רדינו בהם כשבעצם כל כך לא הגיע להם. ההורים שלנו כל החיים עבדו בשבילנו ועשו בשבילנו כל כך הרבה ולא ישנו בלילות. אז אמא, תודה רבה.

 

הייתי רוצה להיות אמא משחררת כזו.

יש המון שאלות כשאת אמא, והמון בחירות לעשות. אז בבחירה שבין הנקה לבקבוק אני בוחרת בהנקה, ומשלבת בין מוצץ לאצבע. הייתי רוצה להיות אמא משחררת כזו, לא מאלה שהילד נמצא איתם 24 שעות. הנושא הזה של חדר משלה כבר הספיק לעלות אצלנו בבית, אבל בינתיים הילדה ישנה בעריסה שלה לידי בחדר, ואני חושבת שיהיה לי קצת קשה להעביר אותה לחדר אחר, אבל כנראה שמתישהו לא תהיה לי ברירה.  

 

כשאצטרך לחזור לעבודה ולהשאיר את הילדה עם מישהו אחר חוץ ממני יהיה לי קשה. אם ישאלו אותי היום אם אני בוחרת מטפלת או פעוטון, אני בוחרת באפשרות שלישית והיא אני. מתישהו ברור לי שאצטרך לשחרר אותה, ואני מאוד מקווה שלפחות בהתחלה אשאיר אותה עם מישהו מהמשפחה, אולי אחת מהסבתות. כשכבר גם הם לא יוכלו, אז כנראה שנצטרך להתפשר על מטפלת.

 

רציתי מאוד ללדת בלידה טבעית בלי אפידורל.

בסופו של דבר, אחרי סיפור קצת ארוך, היה גם אפידורל וגם ניתוח קיסרי, לצערי. אני מאוד מקווה שבילד הבא אצליח ללדת בלידה טבעית לגמרי.  

 

 

הילדה שלי היא בגדר חסוי לחלוטין.

אני לא מצלמת את הילדה, ובטח לא מעלה לפייסבוק או מתייגת. ממש לא. הילדה שלי היא בגדר חסוי לחלוטין. אני כן גולשת, מחפשת תשובות, אני המון באינטרנט, ואני מאוד אוהבת את מאמאזון, שזה באמת פורום אמהות מגניב. גם ספרים אני קוראת המון, אחרי הכל צריך ללמוד הכל מאפס. כל ספרי ההדרכה עוזרים ומחכימים, וחוץ מזה זה גם מעביר את הזמן בהנקה, אז אני מאוד ממליצה.

 

ועכשיו, אחרי שכבר קיבלתי מהילדה שלי את החיוך הראשון שלה, אני הכי מחכה שהיא תגיד כבר אמא. אבל נראה לי שיש לי עוד הרבה זמן.