בשניה הראשונה בה נפגשנו, היה קליק. משהו לא מוסבר. התחלנו לדבר ו... משהו נפתח. יכולנו לדבר על הכל, בשניה. נכנסת לי ללב.

היינו חברים, "חברים טובים". היו המון "בעיות אדמיניסטרטיביות" - הגיל שלנו, המקום בחיים, מי שאנחנו, אבל.... המשיכה היתה חזקה מהכל. פרפים כשנכנסת לחדר, הרצון הזה - לחבק ולא לעזוב.

היינו זוג לתקופה. וזה לא הסתדר. הייתי הסוד שלך ושנאתי את זה. היו לך חיים שלמים שלא התאמתי להם. וניסינו - אבל זה לא הלך.

 

ועדיין, הנפש שלנו נקשרה. יכולנו לדבר שעות, גילית לי את הסודות הכי כמוסים שלך, אתה - שלא דיברת עם אף אחד, סיפרת לי הכל. היית שם בשבילי כשעברתי פרידה ששברה לי את הלב, הייתי שם בשבילך במשברים הכי קשים שלך.


חזרת לחברה הקודמת שלך. ידעתי שאתה לא אוהב אותה, שאתה שם מתוך נוחות ושום דבר מעבר. דווקא אז התחלת להגיע הרבה, להתגנב אלי לשיחות נפש ארוכות, לקבל אצלי את מה שהיא לא יכלה לתת.


לא יודעת איך זה קרה פתאום. איך מצאנו את עצמינו יחד. כל כך יחד. כאילו אף אחד אחר לא קיים. חיבור של גוף ונפש. משהו קסום. בניגוד לכל אמות המוסר שלי, לא יכולתי להתנגד. זה היה חזק ממני. נשארנו ככה, יודעים שאין לזה סיכוי להפוך לזוגיות, אבל גם לא להישאר משהו חסר חשיבות. ידעתי שלא תעזוב אותה, ידעתי שאנחנו לא יכולים להיות זוג ונמשכנו - כמו פרפר לאש.

 

הפעם האחרונה שלנו יחד היתה קסומה. היתה כל כך מרגשת. היה לי כל כך טוב. הרגשתי שלמה. מאושרת. גם אתה. ונראה לי שנבהלנו. שנינו.

 

ופתאום רציתי יותר, יותר טלפונים, יותר פגישות, יותר משמעות. נעלבתי מכל דבר קטן והייתי מתוסכלת, בלי יכולת להבין למה. בשיחת הטלפון ההיא, שמת לי מראה מול הפנים. אמרת לי - זה אני, זה מה שאני יכול לתת. אם זה לא מתאים לך - אל תהיי כאן. תעשי רק מה שעושה לך טוב. אחרי כל הפעמים שאני הלכתי ואתה רצת להחזיר אותי, האמירה הזו זעזעה אותי. הבנתי. כל מה שאמרת נכון. פתאום ראיתי מה יוצא ממני בקשר איתך, חוסר הביטחון, הלחץ. זה לא מה שאני רוצה בשבילי.

 

נלחצת ממני. הורדת פרופיל. הורדתי פרופיל גם אני. 

 

אני עוד מתגעגעת. אתה חסר לי. כל סמס - מקווה שזה אתה ויודעת שלא.

 

וגם.. התחלתי לצאת עם מישהו. מסקרן, מעורר, מבטיח. 

 

ביי מותק, אוהבת אותך מאוד. יודעת מי אתה בפנים, מכירה את השבילים בנפש שלך. יודעת שהשכל שלך גובר על כל רגש ומצרה על כך. יודעת שאתה אוהב אותי. ומשחררת אותך. ואותי.