"העולם מצחיק" הוא דרמה-קומית שנפתחת לאט לאט במשך 122 דקות של מה שהיה הפסקה מתוקה מהחיים שלי. אני אוהבת להציץ אל תוך חייו של מישהו אחר, אפילו שאני מודעת לכך שזו רק דמות בסרט, גם דמויות צריכות להיות מבוססות על מישהו או משהו.

 

תמצית תמציתית כדי לא לחשוף יותר מידי, אך, כשאתם הולכים תכינו את עצמכם מנטאלית לסרט ארוך: הסרט מתרחש בטבריה וחושף את חייהם של 3 אחים. מירון, דני שטג, אלמן בודד שנותר עם שני בניו, בעל  אסטרטגית פתיחה מעניינת בפגישות עיוורות. גולן, אלי פיניש, רומנטיקן חשוך מרפא, שדרן רדיו שרוצה בכל עצמותיו להגשים את החלום של חברתו החולה. ירדנה, אסי לוי, האחות שבחבורה, אם שכולה שאבדה את ביתה, מגלה שהיא בהריון אפוף מסתורין.

 

כאתנחתא קומית בין סצנה לסצנה, אנו מקבלים הצצה למעגל של כתיבה יוצרת, שנחשף לראשונה בפני הצופים בדמותה של נערה מתבגרת המספרת סיפור, אשר בדמותה ניתקל במהלך הסרט בשמחה  שוב ושוב. הסיפורים שלהם מתעוררים לחיים בהבזקים קצרים של סצנות בשחור לבן, אשר למעשה שופכות אור על ליבת העלילה.

 

[video:http://www.youtube.com/watch?v=AfqrTl6i5J4]


הסרט מציג סיטואציות מורכבות של החיים האכזריים, ולמרות זאת  לא גרם לי אי-נוחות ועצב אלא הזדהות וחמלה. לא מצאתי את עצמי מרחמת על הדמויות וטובעת בצער תהומי, להיפך, במהלך הסרט דווקא הפכתי להיות מעריצה של כל אחת מהדמויות ובמחשבות עודדתי אותם אל עבר הפיתרון, הרגשתי שיש תקווה. כשיצאתי מהסרט, נשארתי עם פרפר רוקד בחזה, וזו גדולתו של הבמאי שמי זרחין.  למה אני מתכוונת? החיים מזמנים לנו מספיק מכאובים אז שלפחות נקבל אתנחתא קלה בעולם הסרטים.


רוב המבקרים הישראלים שקראתי את ביקורתם עד כה כתבו, בניסוח חופשי שלי, שהסרט הוא פסיפס ישראלי מדוייק, ואני דווקא חשבתי לעצמי כמה שהוא חוצה תרבויות ולאומיים.  סרטים נוטים לטפטף לתוך החלומות שלי, הסרט הזה יגרום להם להיות יותר מתוקים ממרים.

 

לכו לצפות.

 

תסריט ובימוי: שמי זרחין. שחקנים: אלי פיניש, אסי לוי, דני שטג, נעמה שטרית, משה אשכנזי, אור בן מלך, אולה שור סלקטר, יחזקאל לזרוב, אבי גרייניק, יוסי מרשק, שייקה לוי, שלומי קוריאט, רותם זיסמן, ישראל קטורזה, זאב רווח, משה איבגי, אלון נוימן, דרור קרן, רותם אבוהב, לבנה פינקלשטיין, שרית וינו אלעד, עירית קפלן, ליאור רז, גל לב, אברהם סלקטר, מיכה סלקטר.

 

 

תגיות