החמישיה הפותחת שלי 1.10.10

הישראלית
יעל ארד- השיא הבא
בואו נדבר קצת על יעל ארד. נדמה שכבר זמן מה היא לא עלתה על סדר היום הציבורי. מה עולה לנו בראש כשאנחנו חושבים עליה? האולימפיאדה ההיא, כמובן, מדליית הכסף ? המדליה הראשונה בהיסטוריה האולימפית האומללה של ישראל ? מישהי אחרת שלקחה את הזהב, חליפת ג'ודו לבנה, חיוך רחב, רוח לחימה. ספורטאית במובן הנקי של המילה, בלי כל הקשקשת שמסביב שנדבקת לספורטאים רבים בגלל ענייני מימון, עסקנות, חשיפה ושאר עניינים שהקשר בינם ובין התנהגות ספורטיבית מפוקפק כמו האיפור של בנות השחייה הצורנית.
והנה השבוע חזרה ארד לחדשות, ולכן גם הגיעה אל הרשימה שלי. נראה כי יש סיכוי טוב שהיא תצטרף למירוץ על תפקיד יו"ר הוועד האולימפי הישראלי. נכון שאין טעם לדון בדבר שטרם התרחש (ומי כמוני מאמינה שזו הדרך המהירה ביותר לעשות נאחס לבנאדם), אבל העניין מרגש למדי: כמה נשים כבר מכהנות בוועד האולימפי? אה, אני יודעת את התשובה לשאלה הזו! 13 נשים מתוך 100 חברים בסך הכל. 13 אחוז. זה ממש מעט. וכמה נשים ישראליות כבר זכו במדליות אולימפיות? אישה אחת מתוך שבעה זוכים בסך הכל. והאישה הזו היא יעל ארד. ולא סתם, אלא הראשונה שזכתה. זו ששברה את המחסום, את הנאחס אם תרצו.
מתוך מה שיצא לתקשורת, עולה כי ארד מכשירה את השטח לקראת ההתמודדות על התפקיד ? היא נמנעת מחבירה לגופים שעניינם עסקנות פוליטית-ספורטיבית ומשחררת הצהרות זהירות כגון: "הספורט הישראלי נערך לחילופי דורות בשנים הקרובות בעמדות ההנהגה. במסגרת הזו יש מקום שאת ההובלה ייקחו ספורטאי עבר עם יכולות ניהול". יכולות ניהול רכשה ארד לאחר פרישתה מעולם הספורט וכניסתה לעולם העסקים. כיום היא מנכ"לית חברה המשווקת משחקי ילדים.
ועוד משהו שקשור לספורט. מה לי ולספורט... האמת שהיה פעם משהו לי ולספורט. אחרי האולימפיאדה ההיא, ברצלונה 1992, נפל דבר בחיים הקטנים של הילדה הקטנה שהייתי אז. הרושם שהותירה עלי יעל ארד בחליפת הג'ודו הלבנה היה כה כביר, שהגעתי אל מרכז הספורט השכונתי במטרה ברורה ללכת בדרכה. נכון שבסופו של דבר, נרשמתי לחוג קראטה ולא לג'ודו (בגלל הערך המוסף של ההגנה העצמית), אבל השנתיים שבהן הסתובבתי בחליפה הלבנה הן לחלוטין בזכות יעל ארד.
לא זכורה לי מאז דמות ציבורית שהשפיעה באופן כה מפורש על הבחירות הפרטיות שלי בחיים. אמשיך לעקוב אחרי המרוץ של יעל עד לראשות הוועד האולימפי הישראלי. בהצלחה!

המעצבת
קתרין ווקר- אופנה עילית
אני רוצה להמשיך קצת בקו הזה של זיכרון קולקטיבי שהתחלתי בו אצל יעל ארד. מזיכרון ישראלי אני רוצה לעבור לזיכרון של גזרה ? חיתוך של אריג המונח על גוף. יש גזרות כאלה, שדי אם יראו לנו תרשים שלהן, נדע למי לשייך אותן, נזהה את האיקונה שהן מייצגות. הגזרות הטובות במיוחד, הקלאסיות, יהבהבו בראשינו צמד שמות: אודרי הפבורן וג'יבנשי, קתרין דנב ואיב סן לורן ועוד קומץ זוגות שכאלה.
השבוע הובאה למנוחות המעצבת הבריטית קתרין ווקר. שמה אולי לא אומר הרבה לחלקנו, אבל החתימה העיצובית שלה מוכרת לנו מאוד בזכות האישה שלבשה את עיצוביה באור הזרקורים במשך כמחצית חייה ? הנסיכה דיאנה.

הנסיכה דיאנה בשמלה בעיצובה של ווקר
ווקר, שנולדה בצרפת ב-1945, הייתה מעצבת צעירה ואישה למודת סבל כשפגשה ב-1981 את הנסיכה הצעירה דיאנה. זה היה כשלושה חודשים לאחר החתונה המתוקשרת בעולם, שבה כיכבה שמלת הכלה המפורסמת בעולם. ווקר הייתה אלמנה ואימא לשתי בנות, ורק שנים ספורות קודם לכן החלה את המאבק שלה בסרטן השד, מאבק שליווה אותה בהמשך חייה.
הפגישה עם דיאנה הייתה נקודת מפנה בחיי שתיהן. דיאנה הייתה ילדה-אישה-נסיכה ביישנית שהפכה לאחד האנשים החשופים ביותר לעין הציבור בעולם כולו. כל הופעה ציבורית שלה נסקרה לא רק במדורי החדשות והרכילות כי אם גם במדורי האופנה. ווקר הייתה אישה נחבאת אל הכלים שבניגוד לרבים מעמיתיה, סלדה מחשיפה תקשורתית והעדיפה להציב בפרונט את העיצובים שלה. ביחד הן יצרו מראה מובחן שאין לטעות בו ? הלוק של ליידי די.
יותר מ-1,000 עיצובים עיצבה ווקר במיוחד לדיאנה, ורצה הגורל והעיצוב המפורסם ביותר שלה, כנראה, היא אותה שמלה שחורה שבה נקברה דיאנה בספטמבר 1997.

האקטיביסטית
לאה מישל- נרתמת לשחרר את הסוסים
השבוע ציין ארגון PETA (כן, הוגים את זה כמו פיתה) 30 שנות פעילות. PETA, למי שלא מכיר ולמי שפספס את הכרזות עטורות הכוכבות המעורטלות, הוא ארגון ששם לו למטרה לשמור על זכויות בעלי החיים שבשירות האדם ולדאוג לכך שיטופלו באופן ראוי ולפי כללים אתיים ומוסריים. פרסומו הגדול של הארגון בא לו מאותן כרזות נגד שימוש בפרוות בעלי חיים בתעשיית האופנה ובעד צמחונות, שבהן מופיעות בכירות כוכבות הוליווד "א-נטורל" לצד סיסמאות הקוראות לציבור הרחב להצטרף למאבק למען זכויות בעלי החיים.
30 שנות הפעילות צוינו בערב חגיגי שהשתתפו בו מיטב כוכבי הוליווד, שהמתנדבים והאקטיביסטים ביניהם הם מחובבי הארגון. כחלק מהשואו גם חולקו פרסים למתנדבים המצטיינים, ובזה אחר זה עלו לבמה שמות כמו אנג'ליקה יוסטון ואווה מנדז, וגם השחקנית הצעירה שלה נקדיש את השורות הבאות ? לאה מישל.
ללאה מישל (השם המלא הוא לאה מישל צרפתי. כן, סוג של "משלנו". בואו נתקדם) התוודענו השנה בזכות ההשתתפות שלה בסדרה המצוינת "GLEE". עיקר פרסומה מגיע מההפקות בברודוויי שבהן היא מככבת בתפקידים ראשיים ? "עלובי החיים", "כנר על הגג" ו"אביב מתעורר" שבה היא גילמה את ונדלה, הדמות שנינט טייב מגלמת בהפקה הישראלית של המחזמר. הן די דומות, לאה ונינה, גם במראה וגם בבחירות המקצועיות שלהן. גם לאה מישל נחשבת לסוג של מאמי לאומית שם בארצות הברית.
אז על מה ולמה זכתה לאה מישל בפרס הוקרה של PETA? התחום שהיא פועלת בו במסגרת המאבק למען בעלי החיים זוכה לפחות פרסום, ואולי בזכות הפעילות שלה יותר אנשים יתנו עליו את הדעת: לאה מישל יוצאת נגד השימוש בסוסים המשמשים להסעת כרכרות תיירים. כן, אותן הכרכרות המזוהות כל כך עם הסנטרל פארק, שאף צ'יק פליק אינו שלם בלעדיהן (אפילו ב"סקס והעיר הגדולה" נעשה בהן שימוש). גם בארץ אפשר להיתקל בתופעה הזו. אנחנו אולי תופסים את כל העניין כשעשוע לילדים או כעוד אטרקציה תיירותית, אבל זה מה שיש ללאה מישל לומר על התופעה: "הסוסים הללו נאלצים לעבוד שעות ארוכות בתנאי מזג אוויר קיצוניים, תוך שהם צועדים על אבני מדרכה קשות ושואפים גזים רעילים הנפלטים ממכוניות. בתור ניו יורקרית אני יודעת כמה קשה לאלה הצועדים על שתיים לנווט ברחובות העיר. כשאני רואה את הסוסים כשהם רתומים למרכבות ונאלצים לסחוב משקל רב בתוך התנועה בכבישים, אני נעצבת וכועסת. אני רוצה שהתיירים יידעו שהרבה אחרי שרכיבת השעשועים שלהם מסתיימת, החיים האומללים של הסוסים האלה נמשכים, בכל יום ויום".

הפוליטיקאית
אשה-רוז מיג'ירו- מספר שתיים באו"ם
השעמום המתכנה "העצרת הכללית של האו"ם", המשיך להעסיק את מהדורות החדשות השבוע. מצד אחד הנאומים הכל כך צפויים של אחמדינג'אד (באופן כללי אני לא בעד סיכולים ממוקדים, אבל במקרה הזה דווקא נראה לי שזה רק יהיה לטובה), מצד אחר, האייטמים המטופשים בנוסח "נשות המנהיגים אכלו מזון בריאות עם מישל אובמה". כן, שוב הבנים בכדורגל והבנות בקינואה.
היה נראה לי מוזר שכולם מתעסקים במזכ"ל האו"ם, באן קי מון, ואף אחד לא מזכיר ולא במילה את סגניתו, האישה החזקה של ארגון האומות המאוחדות ? אשה-רוז מיג'ירו. ד"ר מיג'ירו, ילידת טנזניה, מכהנת כבר כמעט ארבע שנים כסגנית מזכ"ל האו"ם. לפני כן הייתה, בין השאר, שרת החוץ של ארצה, השרה לפיתוח הקהילה והשרה לענייני מגדר וילדים. כשמינה אותה באן קי מון לסגניתו הוא מילא בכך את הבטחתו להציב בתפקיד אישה ממדינה מתפתחת. בהתאמה, חלק גדול מזמנה מוקדש לטיפול באלימות כלפי נשים ולפעילות כנגד מילת נשים במדינות המתפתחות.
בעצרת האו"ם הנוכחית עוסקת ד"ר מיג'ירו בנושאים שאינו סקסיים מספיק למהדורות החדשות ? מיגור מגיפה האיידס במדינות המתפתחות ותמיכה באיים השייכים למדינות המתפתחות ? אבל קריטיים עבור אנשים רבים שאין להם היכולות והכלים לקדם את ענייניהם. כן, כמו החלוקה לענייני בנים ובנות אצל המנהיגים ונשותיהם, כך נראה שגם באן קי מון תפס לעצמו את הנושאים ה"חשובים" לעסוק בהם, בעוד שד"ר מיג'ירו עוסקת בבעיות העולם הפעוטות יותר. הרי מה זה השלום במזרח התיכון לעומת איזה אי קטן ציורי ונחשל?
איכשהו אני לא רואה את הנושאים ה"חשובים" יורדים מסדר היום העולמי כבר הרבה שנים. יש מצב שדווקא האישה הנחושה והלא מתוקשרת מספיק הזו, ד"ר מיג'ירו, תצליח בינתיים לקדם את העניינים שלשמם היא הגיעה מטנזניה לניו יורק.

התלת ממדית
קייטי פרי- היסטוריה צהובה
נפל דבר בספרינגפילד! השבוע התבשרנו כי הזמרת והסנסציה קייטי פרי, תתארח בעונה הבאה של "משפחת סימפסון"... ולא כדמות מצוירת! הכצעקתה?! עד היום כל הכוכבים שהתארחו בסדרה הופיעו כדמויות מצוירות (רשימה חלקית בלבד: מייקל ג'קסון ז"ל, וייבדלו לחיים ארוכים, פול מקרתני, רינגו סטאר, ליז טיילור ועוד ועוד). אגב, הסדרה מופיעה בספר השיאים של גינס כסדרת הטלוויזיה שאירחה הכי הרבה כוכבים אורחים!
פרי, שתגלם את חברתו של הברמן הזעפן מו, תופיע בצלמה ובדמותה, והסימפסונים יופיעו לצדה כדמויות תלת ממדיות. כמעריצה ותיקה של הסדרה אני חייבת להודות שלא הסתקרנתי ככה מאז הפרק שבו ביקרה המשפחה בישראל ? הפרק שבו כולם ניסו לקלוט את הג'יבריש העברי שהגיע עם הכוכב האורח סשה ברון-כהן.
אם חושבים על זה, אין מתאימה מקייטי פרי לגלם דמות מצוירת. כל ההופעה שלה זועקת משהו שבין מאנגה לדיסנילנד. השיער הכחלחל לפרקים, העיניים הגדולות, המגניבות המתפרצת. צחוק הגורל, רק השבוע עלתה פרי לכותרות בהקשר קרוב-רחוק: קליפ בהשתתפותה צונזר מהעונה החדשה של "רחוב סומסום" עקב מחאות הורים על האופן שבו היא לבושה בו. הקליפ מוגש פה לעיונכם, תגידו אתם אם זה נראה לכם מתאים.
גם "רחוב סומסום" האמריקאית היא תכנית שעברו בה לא מעט כוכבים אורחים. לרוב מדובר באמנים שספק רב אם ילדי אמריקה הפעוטים כלל מזהים ? אלה בדרך כלל קריצות משעשעות המכוונות להורים הצופים בתכנית. עם זאת, ילדים הם אכן קהל היעד העיקרי של התכנית, ונשאלת השאלה אם אנשי "רחוב סומסום" העלימו עין כשהניחו לפרי להתרוצץ מול מצלמותיהם במיני קצרצר ובמחשוף ענק, או שזה פשוט חלף להם מתחת לרדאר בהתחשב בשאר הדימויים המופיעים על מסכיהם של הילדים. יכול להיות שהלבוש של פרי הוא די סטנדרטי ביחס למה שקורה היום בטלוויזיה.
אז אולי לפעוטות היא עדיין לא מתאימה, אבל אנחנו נוכל ליהנות ממנה בקרוב בסדרה המצוירת הכי מבוגרת. גו קייטי!





React to WordPress