כשעונת האח הגדול החלה לראשונה, כולם צפו בזה ודברו על זה ללא הרף. גם חברים קרובים שלי. לי הייתה דעה קדו?מעמומה שמנעה ממני להשתלב, להשתלהב ולצפות באדיקות כמו כולם. אבל כיוון שרציתי להיות בחבר'ה, צפיתי גם אני באח הגדול ובעוד תכניות ריאליטי שהתנפלו על המסך הקטן בשצף קצף.

 

רציתי לבדוק על מה מדברים, על מי ולמה, והחזקתי מעמד תקופה של עשר דקות בכל פעם. בגלל ליהוק המשתתפים בתוכניות, חשבתי שמדובר ביוזמה חתרנית של אנשי מדע להוכיח לאנשי דת חשוכים את קיומה של האבולוציה אחת ולתמיד, אבל אז נזכרתי שהאחרונים אינם צופים בטלוויזיה, והגעתי למסקנה פשוטה שהתוכנית מספקת את יצר המציצנות של הצופה ובתמורה מקבלת רייטינג.

 

נורא פשוט. ונורא. בן האנוש מתרווח בסב?ב?י ב?ב?י מול הטלוויזיה המראה 24/7 עכברי מעבדה תאבי פרסום וכסף בתוך מבוך מהודר. כולם דיווחו לי השכם והערב על התנהלותם של שם פרטי א' ושם פרטי ב' ואיך שם פרטי ג' עשה כך וכך, והיה נראה לי שכולם השתגעו לגמרי. היו גם חברים שנאמו לי בידענות אינטלקטואלית על הזווית האנתרופולוגית המרתקת של התוכנית, שעלי לנסות לתת צ'אנס ואז אכנס לזה, כי זה ממכר. אבל אני, כמו חניכה מצטיינת בצופים צעדתי בנחישות עם לפיד (לא יאיר) בוער ספוג נפט של תרבות /איכות מזוקקת.

 

המנחים של האח הגדול - אסי עזר וארז טל

 

פרסמתי באתר 'רשימות' לא מעט פוסטים על התופעה. קראתי לזה רעליטי, כי זה רעל מזוקק המוחדר לבית כמו גז לא נראה, המתחרים מתחילים להגיב לו, והצופים בבית מתמכרים לצפייה במוטציות ההתנהגותיות. כמו נזיר זועם מהאינקוויציה נבחתי נגד התככנות, הרשעות, המניפולציות, העליבות בהשתוקקות לפרסום, עד היכן בן אדם מוכן להשפיל את עצמו, לחשוף את עצמו, את ילדיו, את בת או בן זוגו - ובשביל מה?

 

נכון, יש כאן גם כסף ולא מעט, אם מנצחים. אז מה? פתאום קם אדם ומוכר את נשמתו לשטן? כן. פתאום, לפני חודש בערך, יומיים לפני פתיחת תערוכה שהייתה לי אני מקבלת טלפון מקופרמן הפקות. אני נשאלת אם אני מוכנה לשקול השתתפות באח הגדול VIP. אני נשנקת מתדהמה, אמנם אין לי זמן לחשוב על כלום, אבל מה אני שומעת את עצמי עונה למפיק? "דבר איתי עוד כמה ימים, אני לפני פתיחה של תערוכה".

 

הייתם מצפים, כמוני, שאגיד "לא תודה" על המקום, אבל אני אמרתי לו משום מה "דבר איתי". נכון שנסיבות חיי השתנו בחצי שנה האחרונה - החלטתי לעבור לחיות בפריז. אני עוזבת באביב ולשם כך אני צריכה כסף והרבה. הנה דרך לעשות הרבה כסף במעט זמן יחסית. וואלה.

 

וואלה? באמת? במטותא שרמוטה, תרשי לי להבין, פתאום זה לא נמוך בעיניך? לא מגעיל? לא מניפולטיבי? לא המיץ של הזבל? לא הביוב המציף את המסך הקטן? איפה עכשיו ז'אן דארק המהוללת והאמיצה, הקדושה המעונה ששמעה בראשה קול אלוקי רועם שהנחה אותה להילחם כנגד כל הסיכויים? איפה זו הנובחת כמו רוטוולייר על ספידים בדרך למטרה, המנופפת בחרבותרבות בזרועות מסוקסות וחושפת יערות שעירים מהבילים ומבעיתים מתחת לבתי השחי? איפה זו המוכנה למות רק לא להיות "מאמי" שאין דברים כאלה וחבל על הזמן? או מון ד?י?ה, היא נעלמה כלא הייתה.

 

האח הגדול: ליהיא גרינר בעונה שנחרטה בפנתיאון הלאומי בזכות המשפט "איים סו אקסייטד"

 

אני שומעת מישהי שיש לה קול כקולי ושנראית בדיוק כמוני אומרת: מאמי, נשמה, זה לא חייב להיות נמוך. זה יכול להיות דווקא מסע כזה מגניב, תהליך מרתק, מלמד, זה שם המשחק עכשיו והציעו לך אופציה להשתתף במשחק, כפרה. אז מה, תגידי לא? מה את סנובית? אל תהיי כבדה, זה טיפשי לפסול את זה על הסף ואת צריכה מלא כסף. או קי, אני עונה לה, אבל זה נשמע לי, תסלחי לי, מאד מתייפייף. אם את מוכנה לעשות את זה בשביל כסף אז תגידי את זה: כן, אם אשתתף, זה יהיה עבור בצע כסף.

 

באתי לפגישה עם יורם זק והמפיקים. כולי חצאית מיני, רוח טובה, פתיחות מהממת ואפילו עטיתי עלי גוון נוסף ירקרק זרחני של אקסהביזיוניזם. ולא שמעתי מהם מאז, ככל הנראה לא התאמתי.

 

לפני מספר ימים נודע לי שהאח הגדול VIP בוטל, ונכון לעכשיו, כמה משונה, המוח הסיר את המחיקון שגר כחודש על משבצת ה- מה אני חושבת על רעליטי. נוכח התהליך הפסיכודרמטימטומי שמוחי עבר בחודש האחרון הגעתי לשלוש מסקנות:


א. עושר אינו גורם לאושר. אבל כולנו ללא יוצא מן הכלל מאמינים שכן.

ב. מחסור בעושר גורם לעיתים קרובות מאד למחסור ביושר.

ג. אם האח הגדול VIP היה קורה והייתי משתתפת, הייתי חושבת שאני אמיצה משהו בן זונה. וואלה, זונה אמיצה אחלה חמודה שעושה את הדבר הנכון בלית ברירה.

תגיות