אני שונאת חורף ואני שונאת גשם אז איך זה שעברתי לאחת המדינות הכי קרות והכי גשומות שיש, איך?

 

הכל התחיל לפני כשנה. למרות שלכאורה היה לנו הכל, הרגשנו שזה לא מספיק. פתאום רצינו לנסות משהו אחר, משהו חדש. כל דבר בישראל מרמר אותנו: התחבורה הציבורית העלובה, תרבות הנהיגה בכביש, השכן שעושה מסיבות כל לילה בלי להתחשב, המשטרה שלא עושה כלום בנידון כי "מותר לו עד 23:30 באמצע שבוע ועד חצות בסופ"ש" ועוד ועוד אז, כשקיבלנו הצעת עבודה באנגליה, קפצנו על המציאה. וחשבנו בהתרגשות , אנגליה, אנחנו באים. הממלכה עכשיו תוכל להיות שלמה.

 

בעלי נסע לפני להכיר את פני השטח ולחפש לנו דירה. בקיימברידג' עצמה לא מצאנו כלום. הכל היה יקר בטירוף או מגעיל בטירוף. אני אף פעם לא הייתי האנשים שהמזל משחק להם תפקיד. אז מצאנו כפר קטן וחמוד שנקרא BAR HILL. בר היל הוא כפר של בתים פרטיים רחוק כחמישה מייל מקיימברידג'. אחד היתרון של הכפר שהוא בנוי בצורה של קיבוץ, כלומר, יש שבילים מסועפים בתוך הכפר ואפשר ללכת עם הילדים בבטחה. בכפר יש הכל  : סניף דואר , ספרייה, שלושה גנים לילדים, בית ספר יסודי, מרפאת שיניים, מרפאה רגילה, חדר כושר ומועדון חברתי והכי חשוב יש לנו tesco.com  ענק ומושלם שיש בו ה-כל. מוצרי חשמל, בגדים, בית מרקחת, צעצועים, אוכל, מאפייה. רק להביא מיטה ושמיכה ואפשר לעבור לגור שם. יש לנו גם תחבורה ציבורית נוחה (כשהם לא מאחרים) בצורת קו 5 של הסטייג קוג' והם מגיעים לכפר כל 20 דקות.  בקיצור, נראה המקום האידאלי והמקסים לגור בו. שכרנו בית בן שלושה חדרים וחצר אחורית והתחלנו את חיינו באנגליה.

 

אני חושבת שבחיים לא היה לי קשה ולא הייתי אומללה כמו בשנה הראשונה  הזאת. פורומים רבים תמכו ,חיבקו והכילו את הקושי שלי, את ההודעות קורעות הלב שלי. ניסו לעודד שהשנה הראשונה קשה, שלוקח זמן וכדומה אבל כלום לא עזר לתחושת האומללות הבלתי פוסקת שלי.

 

קודם כל קצת טיפים להקל מעבר:

1.      דואר ישראל עושה משלוחים במחירים מעולים. אני זרקתי/תרמתי/נתתי/מכרתי כ"כ הרבה דברים שהיו יקרים לליבי וכשהגעתי לאנגליה כ"כ חסרו לי. מפות, סרטים, בגדים, מעילים. שכנעו אותי שבאנגליה הכל יותר זול ואיכותי (לא נכון, וגם אם כן, גם הזול עולה כסף בסופו של דבר). ככל ששולחים משקל גבוה יותר מקבלים הנחה גדולה יותר. היום, כשאני מגיעה לביקורים בישראל, אני עושה קניה גדולה של דברים אהובים ושולחת. תוך יומיים מגיע עם שליח של EMS עד הבית.

2.      עד גיל 3 אין כ"כ פתרון לילדים קטנים וגם אם כן זה יקר בטירוף. התרבות באנגליה היא להישאר עם התינוקות עד גיל 3 ואז לצאת לעבודה. חופשת הלידה היא חצי שנה ואפשר להאריך עם סכום כסף נמוך יותר לתשעה חודשים. אני הגעתי במחשבה שאני אשים את הילדים בגן ואקח חודש חופש (אני אחרי הכל עובדת מגיל 14) ואז תוך חודש אמצא עבודה. אני עם ניסיון ענקי בייצוא וייבוא, ויש לי ניסיון יפה בהוראה....אז, זהו שלא. הם לא מכירים בתעודת ההוראה שלי ואני צריכה להפוך אותה ל"כשירה". עם כל האנגלית הנהדרת שחשבתי שיש לי התברר לי שאני עלגת ואוצר המילים שלי מתאים לאמריקה יותר מאשר באנגליה. והם מבקשים ניסיון של חצי שנה אחורה, כלומר, העובדה שהייתי מורה שלוש שנים בישראל והעובדה שאני יושבת שנה בבית בעצם משחקים לרעתי וקשה למצוא עבודה. בשלב הזה אני שוקלת להיות קופאית בסופר. אין בזה רע, אבל לא בשביל זה עזבתי את המדינה שלי...

3.      רשימה של דברי עם תאריכי יעד יקלו על המעבר ויחסכו כאב ראש.

4.      כשיורדים מהארץ, יש אפשרות לשלם לבט"ל. הסכום כולל מס בריאות. מה שאומר, שכשתבואו לביקור בישראל בחמש שנים הראשונות תוכלו להינות משירותים רפואים (כאילו לא עזבתם) ומתרופות. רמת  הרפואה באנגליה היא נמוכה. אני לא יכולה לסבול את זה ואני לא יכולה לסמוך עליהם. כל ביקור בארץ זה שבוע ראשון ביקור רופאים וקניית תרופות (במיוחד כאלה בלי מרשם : אקמולי, אוטידין וכדומה). אחרי חמש שנים, מתבטלת התושבות שלכם ואתם לא צריכים לשלם לביטוח לאומי עוד. אם תחליטו לחזור לארץ זה נקרא "עלייה" ותהיו תושבים חוזרים. אני ממליצה לשלם ולהיות רגועים.

5.      טיסות לישראל זה עסק יקר. אם תבדקו את הנוסע המתמיד של בריטיש איירווז תגלו שהם נותנים נקודות על מיילים ובאיזשהו שלב תקבלו כרטיסים חינם. אנחנו לא נוסעים הרבה אז משתמשים באיזיג'ט אבל אולי, הם היינו יודעים מראש היינו מוכנים לשלם יותר יקר כדי להנות ממחירים נמוכים יותר אחרי X טיסות. שווה לשקול מראש.

6.      אחרי שנה, רישיון הנהיגה הישראלי לא תקף כאן. אני עוד מחכה לפברואר כדי ללמוד לתיאוריה ואז , אחרי שאעבור, לגשת לטסט. המלצה שלי, תקנו אוטו, ותתחילו מההתחלה ללמוד לתיאוריה ולעשות טסט. תחסכו זמן ועצבים. אפשר בלי אוטו באנגליה, התחבורה פה נוחה, אבל עם אוטו תוכלו לחוות את אנגליה בצורה טובה וממצה בין אם תחליטו לחזור ובין אם תחליטו להישאר.

7.      לעשות שיעורי בית בבית ? אם חשוב להם כשרות, אם חשוב להם חינוך יהודי. יש דברים שאנחנו מוכנים להתמודד איתם עד שמגיעים לזמן אמת..

היום, אני במקום יותר טוב. אני מלמדת את הילדים בבית על החגים, אני מוצאת את הפשרות שלי, אני עשיתי סדר יום שלא תמיד מסתדר, אני עושה טבלות של "מה נאכל היום" ועל פי זה עושה קניות (זה משהו חדש). המעבר יכול להיות כייף יותר וקל יותר אם מגיעים מוכנים.

 

בפעם הבאה תקראו, איך מלמדים את הילדים את החגים, ובכלל, מה עושים עם הילדים בבית 24/7?

 

XOXO

ימיתי

תגיות