החלוקה העיקשת לז'אנרים ומשבצות מפריעה לי. ומה שהכי מצחיק הוא שאותו אחד שמנסה בכל הכוח לגשר על החלוקה הזו - אביב גפן - הוא זה שטורח להנציח אותה שוב ושוב. אביב גפן מנסה כבר עונה שניה לזכות במתמודד מהז'אנר הים-תיכוני (לא אקרא לזה מזרחי, כי זה לא), בתואנה שהוא משתוקק לעשות חיבור בין מזרח למערב ולדעתו זה יצור משהו מעניין וחדש.

 

הרעיון הבסיסי יפה, אבל למעשה היחידה שלא נכנעת לתסמונת הז'אנרים היא שרית חדד, שלוחצת על הכפתור שלה כשהיא שומעת משהו שמוצא חן בעיניה, גם אם לא מדובר בסלסולים (ולראיה - הזוכה של העונה הראשונה מהנבחרת של שרית לא סלסלה אפילו פעם אחת במהלך כל העונה. תבדקו). לעומת חדד, שלומי שבת ממשיך לבדוק אצל כל מתמודד אם הוא שומע גם ים-תיכוני, אם הוא שר גם בעברית "כי באנגלית קשה לי" (באמת, שלומי? למה קשה? ואם כך, למה ביצעת עם רד בנד את Nights In White Satin? למיטב ידיעתי זה לא שיר טורקי...), משינה מסתובבים רק למי שברור שבא מכיוון הרוק (אם בכלל, על כך בהמשך), ואביב אמנם הסתובב לכמה מתמודדים מסלסלים אבל בכל פעם שהוא יורה עקיצות אל עבר שרית חדד שהיא "זמרת קניונים", או קורא למשינה "עתיקים", הוא חוזר בדיוק אל אותה הנקודה הסטריאוטיפית ששמה כל אמן במשבצת מוגדרת מראש. 

 

למעשה אביב גפן, זה שמנסה לכאורה לברוח מהקלישאות, הופך את עצמו במו פיו לקלישאה, כשהוא חוזר על מנטרת ה"אני מתוחכם, חדשני, אתגרי, פרובוקטור", הוא למעשה מכניס גם את עצמו למשבצת מוגדרת, ולדעתי בהפוך-על-הפוך סותר את המטרה של עצמו. אמן חדשני לא צריך להכריז על עצמו ככזה, הוא פשוט כזה. ובטח שלא אמור להיות לו צורך לעשות זאת על חשבון אמנים אחרים כהשוואה. שנאמר - כלב נובח לא נושך. 

 

אביב גפן - לא צריך להכריז על עצמו כאמן חדשני

צילום: יח"צ

 

הפקת התכנית תורמת גם היא להנצחת הסטריאוטיפ. אם בכל פעם שנזרקת המילה "מזרחי" המצלמה חותכת לקלוז אפ על פניו המרוצות של שלומי שבת ו/או שרית חדד, איך יוכל הקהל להשתחרר מכבלי הז'אנרים? כמו שהוכיחה שרית בעונה שעברה, וכמו שהוכיח זמר הקאנטרי בלייק שלטון בעונה השנייה של התכנית האמריקנית, כשמתמודד מהנבחרת שלו זכה - גבר שחור ששר הכי סול-פופ שיש, בלי שום נגיעת קאנטרי - ממש לא חייב להיות קשר סגנוני בין מנטור למתמודד. מה שחשוב זה הכישרון והכימיה. 

 

את זה כדאי להזכיר גם לשלומיובל כנראה. שאלה לי אל שניכם: למה אתם כמעט לא מסתובבים? היו כמה מתמודדים שיובל לפחות התלהב מהם, אפילו התלהב מאוד, אבל משום מה הכפתור המשינאי לא נלחץ. האם הם עד כדי כך בררנים? למה ההיסוס הזה? ועוד דבר - אמנם שלומי ברכה הוא השקט מבין חמשת האמנים שיושבים על הכיסא האדום, אבל מי שמתבונן היטב יכול להבחין בתופעה מעניינת: לכאורה שלומי ברכה מיותר, יובל הוא הדברן והכריזמה בזוגיות הזאת, אבל מי שעושה את ההחלטות המקצועיות הוא ברכה ולא בנאי.

 

כשיובל שומע מתמודד שמעניין אותו הוא מייד מפנה מבטו אל שלומי לקבל אישור, אבל כמה פעמים ראינו את יובל מתלהב מדי ומנסה ללחוץ על הכפתור ושלומי מחזיק לו בכוח את היד? על פי חוקי התכנית הם לא חייבים להסכים על מתמודד, ומספיק שאחד מהם רוצה ללחוץ, אבל בפועל יובל לא עושה כלום בלי האוקיי של שלומי. לעומת זאת, כששלומי החליט שבא לו על דן סולומון הקיבוצניק, הוא פשוט לחץ בלי להתבלבל ובלי לחכות לדעתו של יובל. כל זה מרתק לדעתי האישית כי זה עשוי להעיד על הדינמיקה של השניים בתוך הלהקה, וזה יכול להיות מעניין מאוד בהמשך, בשלב העבודה עם המתמודדים, אם רק תשכיל ההפקה לתת לצופים הצצה מספקת לעניין הזה. 

 

בקטנות:

 

דפנה שילון, הבת-של, שהיה שווה להביא אותה רק כדי לזכות במונטאז' של המנטורים מתארחים בתכנית של דנשילון - השיער, הו השיער. איזה מזל שמאז המציאו את מקצוע הסטיילינג, הא שרית? 

 

מאי כהן הגיעה כל הדרך מהונג קונג, רק כדי שההפקה תשים לה ברקע את "Big In Japan". יופי נחמה.

 

דן סלומון - בחירה רעה של שיר, למזלו שלומי ברכה ידע לזהות את הפוטנציאל המוסיקלי של הבחור כי במקרה שלו צדק אביב - העיבוד הרס לו את האודישן. תזכורת לכולם - בחירת השיר היא העיקר בתכניות האלה. הכי הכי חשוב. 

 

לינה מחול - ה-כוכבת של הפרק, ואולי של העונה אם לא יהיו הפתעות בהמשך. שלומי שבת, אתה ממזר לא קטן: יושב בשקט רוב הזמן, כולך צנוע ורגוע, בורר מילים, אבל בזמן שכולם סביבך עושים רעש וצלצולים ומנסים למכור את עצמם, אתה בא וגונב זו העונה השניה את המתמודדת הנחשקת ביותר. בפעם הקודמת היתה זו יובל דיין, הפעם זו לינה - בחורה עם כישרון אמיתי, קול מצוין, אישיות מעניינת ודוגמה מצוינת לאותו נושא המשבצות - אל תכניסו אף אחד למשבצת, כי בסוף תצא לכם נערה ערבייה מעכו ששרה בלוז עם נגיעות של פיירוז. 

 

הקטע הכי מוצלח בפרק של אתמול היה האודישן של מוטי קירשנבאום בפרודיה על סיפורי הדמעות של המתמודדים: "גדלתי בכפר סבא, זה מספיק פריפריה?" (בסדר, זה לא חלק מהתכנית, אז מה. לא להיות קטנוניים). 

 

תגיות