הישראלית

יסמין פיינגולד ? הניצחון שלה, ההפסד שלנו

 

 

השבוע התפרסמה חדשה משמחת באמת בכלי התקשורת: יסמין פיינגולד, החותרת הצעירה שסיפור טביעתה והצלתה טלטל את המדינה לפני כשנה וחצי, זכתה באליפות ישראל בחתירה לרביעיות.

 

איזה יופי לראות שיסמין משתקמת במהירות מהטראומה, חוזרת לשגרת המצוינות שלה שנקטעה באחד מהסיפורים המתוקשרים יותר שהיו כאן, בתחום האפור הזה שאפשר לכנות "בין אדם לחברו". אני בטוחה שאין אדם אחד במדינה, שנחשף לסיפורה של יסמין שלא הבליע אנחת רווחה בשמחה שחש למקרא החדשות הטובות. אנחה שמשמעותה "הפעם יצאנו בזול".

כי תארו לכם, חס וחלילה, שפיינגולד לא הייתה יוצאת מזה. תארו לכם שהדקות שהיא בילתה מתחת למי הירקון המטונפים עד שהגיע האזרח הטוב אבי טויבין, שמשה אותה מתחת לקיאק שלה היו מותירות אותה במצב לא טוב, בלשון המעטה. תארו לכם שהיא הייתה הופכת לסמל סטטי לחידלון המוסר החברתי. למזלנו, זה לא המצב.

 

בימים שלאחר טביעתה של פיינגולד,  געשה הארץ ולא היה אזרח שלא שאל את עצמו אחת משתי השאלות: מה אני הייתי עושה לו הייתי עומד שם על גדות הירקון ורואה את הקיאק מתהפך? מה היה קורה לו אני הייתי בקיאק הזה? שאלות עקרוניות צפו ועלו, המושגים "השומרוני הטוב" ו"לא תעמוד על דם רעך" הפכו למטבעות לשון שגורים, ואפילו תוכנית טלוויזיה מסוג דוקו-ריאליטי, בנתה את עצמה על חשבון הסיפור האישי של החותרת הצעירה. יעבור עוד זמן רב, אם בכלל, עד שנוכל לומר לעצמנו שהחזרנו לעצמנו את ערכי המוסר החברתיים שלנו כאומה. עד אז, כדאי שנפסיק לכנות את הניצחון של פיינגולד "נס". כי נס גדול לא קרה פה, רק נמנע אסון גדול יותר.

 

 

החלוצה

לואיז בראון ? הילדה הראשונה בעולם

 

 

 

עונת הפרסים נמשכת. אחרי פרסי ה-MTV, האמי והאופיר, אנחנו מתקרבים לאטנו לטקס הענקת פרסי נובל. בניגוד לשאר הטקסים שעובדים בשיטת הבום טראח, הזוכים בנובל ואיתם שאר העולם, יודעים זמן רב מראש על הזכייה. השבוע היה זה פרופ' רוברט אדוארדס הבריטי שהתבשר כי זכה בפרס היוקרתי עבור מחקרו ופיתוחיו פורצי הדרך בתחום ההפריה המלאכותית. בזכותו הצליחו רבים ברחבי העולם להגשים את חלומם להפוך להורים, וחיים חדשים - המוערכים כיום כבר במיליונים ? הגיעו אל העולם למרות המכשול ההתחלתי שעמד בפניהם.

 

האדם הראשון נולד באמצעות הפריה מלאכותית (שזכתה גם לכינוי הציורי "הפריית מבחנה"), בשנת 1978 באנגליה. כמו במיתולוגיות הגדולות, גם בפעם הזו, כשנדרש גבר כשרוני לברוא אדם, יצאה לו אישה. לואיז ג'וי בראון, תינוקת המבחנה הראשונה, נולדה ללסלי וג'ון בראון ב-25 ביולי 1978 בניתוח קיסרי מתועד היטב, כיאה למעמד.

 

בראון, כיום אימא לבן בעצמה, חוזרת מדי פעם לעין הסערה התקשורתית כשמתעורר דיון בנושאים כמו גנטיקה ואתיקה רפואית וילודה. השבוע חזרה התקשורת העולמית לדרוש בשלומה בהקשר משמח. 32 שנה אחרי שעשתה היסטוריה וקיבלה חיים, מקבל האיש שהביא אותה לעולם פרס.

 

 

הפוליטיקאית

דילמה רוסף ? יש (גם) לה ארץ טרופית יפה

 

 

 

משהו עובר על הפוליטיקה במדינות דרום אמריקה. אל כריסטינה פרננדז דה קירשנר (נשיאת ארגנטינה), לורה מירנדה (נשיאת קוסטה ריקה), קמלה פרסאד ביססאר (ראש ממשלת טרינידד וטובאגו) ובטח עוד כמה ששכחתי (כי אני גרועה באיים ומדינות קטנות), הצטרפה השבוע דילמה רוסף ? מי שכנראה תהיה ממש בקרוב נשיאת ברזיל. בינתיים, היא גם נבחרה למקום ה-95, מבין 100 הנשים הנבחרות על ידי מגזין "פורבס".

 

ביבשת שידעה ראשי מדינות גברים מהזנים האבסורדיים ביותר, שינוי כזה יכול להביא בחובו רק דברים טובים. אין ספק בכלל. רוסף, נוסף על העניין האקטואלי בה ובמרוץ שלה לנשיאות מדינתה, היא אייטם חדשותי מטורף. באמת. עורכי עיתונים חולמים על דמויות כמוה. נדמה שאין דבר שהאישה הזו לא עברה בחייה, והיא בסך הכל בת 63: היא הייתה חברה במחתרת נגד הדיקטטורה הצבאית ששלטה בברזיל בסוף שנות ה-60 והשתתפה בפעולות מבצעיות נועזות שעד היום מדברים עליהן ביראה אלה שחיו אז; היא נחטפה בידי אויביה, עונתה וישבה בכלא; היא הצטרפה לפוליטיקה הממוסדת וטיפסה בסולם התפקידים; היא רכשה השכלה גבוהה; והיא גם אימא וסבתא טרייה.

 

ממה שמתפרסם בימים האחרונים, נראה כי נשמע עוד לא מעט את השם דילמה רוסף, שהיא כנראה מנהיגה חדשה מהסוג הישן והטוב.

 

 

האייקון 1

בת' דיטו ? כיסוי תחת

 

 

 

 

השבוע צעדה בת' דיטו, סולנית להקת גוסיפ, על המסלול בתצוגת האופנה של ז'אן-פול גוטייה בפריז. למי מכם שלא מכיר,  דיטו מפורסמת בעיקר בגלל ממדי גופה החריגים ? היא שמנה מאוד. הממדים האלה ועובדת היותה אישיות יצירתית, מוחצנת וצבעונית הגרילו לה צילומי שער רבים במגזיני אופנה נחשבים, חלקם בעירום חלקי או מלא.

 

 השבוע יצאה דיטו מהמגזינים וגנבה את מרב תשומת הלב בתצוגה של גוטייה. אין אתר אינטרנט שלא הציג בפני קוראיו תמונות שלה מהדסת על המסלול ביצירותיו של המעצב הגאון, לצדו ובלעדיו.

 

בהמשך לרעיון שניסיתי לפתח כאן לפני כשבועיים בדיון על גאבי סידיבה, אני מסרבת ליפול בפח הכאילו מתבקש: ההשתתפות של דיטו בתצוגה כה נחשבת, מצביעה על מגמה של שינוי בגישה לגוף האישה בקרב קובעי דעת הקהל בנושא. אגיד זאת כך: כמו שהדוגמניות ה"רגילות" שממלאות את עולם האופנה הן בעלות יופי קיצוני וחריג (תחשבו על האישה הכי יפה במקום העבודה שלכם, למשל. האם היא נראית כמו מישהי שהיו נותנים לה להתקרב למסלול בתצוגה של "אתא"?), כך דיטו היא דוגמה לקיצוניות האהובה כל כך בעולם האופנה ולא ליופי (עכשיו תחשבו על העמיתה השמנה שלכם ותשוו אותה לתמונתה של דיטו. פתאום החברה שלכם מהעבודה נראית קיסמית משהו, לא?).

 

שיתופה של דיטו, אישה מלהיבה לכל הדעות, בתצוגה אינו אתנן לכל המצקצקים שמתעסקים בשטויות כמו "חוק הפוטושופ". היא שם כי היא קיצונית בחריגותה. בדיוק כמו הדוגמניות הרזות. מותר וכדאי להתלהב ממנה, אבל אל תנסו להלביש עליה אידיאולוגיות ומגמות חברתיות. שמלה של גוטייה היא די והותר.

 

 

 

האייקון 2

אלישיה סילברסטון ? מזל טוב, קלולס!

 

 

 

השבוע חגגנו יום הולדת 33 ליפה בבנות הניינטיז, אלישיה סילברסטון! אני לא יודעת עד כמה אתם יכולים להסיק את זה מהמשפט שכתבתי פה, אבל אני מאוד מאוד אוהבת את הגברת סילברסטון.

 

די באזכור שמה כדי לשלוח את תודעתי לזיכרונות הכי מתוקים שיש לי משנות ה-90 של המאה הקודמת. מבחינתי, היא הייתה האיט-גירל האמיתית והיחידה של התקופה ההיא בין כל "ההירואין שיקיות" ונערות הגראנג' המשובצות. בעוד שרוב חברותי גילו אותה בסרט "קלולס", הרי שאני הקדמתי וסימנתי אותה כבר בקליפ השערורייתי ללהיט "קרייזי" של להקת אירוסמית' (זוכרים שהייתה לקליפ גרסה לא מצונזרת שבה ראו את סילברסטון מסמנת, רחמנא ליצלן, אצבע משולשת לחברה הבוגדני?).

 

פעם בכמה זמן אני חוזרת אל סילברסטון ובודקת מה חדש אצלה, ייחוד מאז שקצת חדלה לפקוד את אירועי השטיח האדום ההוליוודיים. השבוע היה לי תירוץ מצוין ? יום ההולדת, כאמור ? לפקוד את האתר האישי של סילברסטון, לעיין בבלוג שלה, ולרייר מול המתכונים הטבעוניים שלה. כן כן, הטרנד שסחף את ביל קלינטון לא פסח על קלולס. כבר כמה שנים שהיא נחשבת אוטוריטה בתחום, מפרסמת ומקדמת מוצרי מזון טבעוניים (ובהם ספרה "The Kind Diet") ובכלל מוצרים ידידותיים לסביבה, ואת כל זה היא עושה באותה חמידות קלולסית שבה היא שבתה את לבנו לפני כ-15 שנה. 

 

 

תגיות