"ערב טוב לכולם,שמי אפרת, ואני גרועה בחניות כמו שאתם רואים. אני השתדלתי שזה יהיה קצר כי יש רק 5 דקות. הבאתי איתי את תמיר,המנכל כי חלק מהנכות שלי זה גם ההתרגשות,אז הוא פה כדי להחזיק לי את היד כשאני אצטרך. אני בת 38 נכת C.P   חוץ מהעובדה שאני דוברת כל יכול שמתמודדת כרגע עם סגירה,אני מתמודדת עם מגבלה פיזית וכשאני אומרת מגבלה זה אומר שיש לה גבול,שהיא מתחילה בנקודה אחת ומסתיימת בנקודה אחרת.

 

לקח לי הרבה זמן להבין שאפשר להגיע למקומות רחוקים.

לקח לי הרבה זמן להבין שאפשר להגיע למקומות רחוקים. ובצעירותי  אפילו ניסיתי להתעלם מהנכות וזה מאוד מוזר כי הנכות שלי מאוד בולטת.אי אפשר להתעלם ממנה אני תופסת את עצמי כאישה אינטיליגנטית אבל בכל זאת אימנתי את המיינד שלי  להתעלם מהנכות והחלטתי ללכת ללמוד כדי להרחיב אופקים.

 

בחרתי ללמוד חינוך מיוחד כדי להוות מודל ודוגמא וכשראיתי את התלמידים זה כמו היה להסתכל במראה אבל עדיין האסימון לא נפל. הייתי בטוחה שאני אלך לדרך הנכונה...אתם יודעים,תארים,הצלחה ואז אפשר למצוא עבודה וכשסיימתי את הלימודים שלי, לא נפתחו לי דלתות ובתמימותי ואני מאוד תמימה, לא הבנתי למה, איך זה שאף אחד לא רואה שאני יכולה להוות מודל וחיקוי ? הדלת היחידה שנפתחה לי זו הדלת של "כל יכול" שהיא זאת שלימדה אותי שאפשר לחבק את הנכות ולהבין שאפשר למצוא את הכישורים והיכולות.

 

 

 

לנאום המלא של אפרת בן יצחק בהייד פארק נשים של אונלייף:

 

 

 

גם לצבוע לבלונד לא יעזור לי

דבר אחרון וחשוב שאני רוצה להגיד-לגבי הנשיות. אני הייתי שבוייה שנים בקונספציה של 60-90-60 וגם העובדה שצריך לעמוד על 2 ומה לעשות אין לי לא את זה ולא את זה וגם לצבוע לבלונד לא יעזור לי.פשוט באיזשהו שלב נמאס לי לרחם על עצמי והתחלתי לאמן את עצמי ולאהוב את עצמי ולא רק בפרצוף אלא גם לאהוב את הגוף והבנתי שאני שבויה של קונספציות שהאכילו אותי החברה. וכשהגעתי לכל יכול וראיתי המון אנשים עם מוגבלויות,יש 200 כאלה,אני כבר לא יכולה לרחם על עצמי אין לי מקום לרחמים כי כולם אותו דבר.

 

מה שאני מבקשת שאם תוכלו להרחיב את המנעד התפיסתי שלכם כמו שעשו עבורי ב"כל יכול" אנחנו נהייה חברה טובה יותר".

 

צפו בתמונות מהייד פארק נשים של אונלייף ונעמת

תגיות