הכנסת מתנהלת מפגרה לפגרה, ואף אחד לא צועק
אז בבית הספר, לימדו אותנו פרק א' באזרחות: בכל דמוקרטיה שלוש רשויות – המחוקקת, המבצעת, והשופטת. מי שלא בהה בתמונה שעל הקיר, למד גם ששלוש הרשויות פועלות במערכת של איזונים ובלמים. מכיוון שהכוח משחית (את זה המורה ניסחה קצת אחרת), רצוי להפקיד בידי כל רשות את השמירה על הרשויות האחרות. אם תרצו, וריאציה של הפרד ומשול – רק שבמקרה הזה מפרידים בין השליטים כדי שהעם יוכל לשמור על ריבונותו.
לימודי האזרחות לא זוכים ליחס ראוי גם אז, כמו היום, והמורה מעולם לא הגיעה לפרק ב, שאומר שדמוקרטיה היא עסק עדין. דמוקרטיה לעולם נוגדת את האינטרסים של החזקים, שהם גם העשירים. פרק ב' אומר, שאם העם לא שומר על מעורבות, החזקים מתחזקים, ושכרון הכוח שלהם גורם להם לאבד כל בושה ולרמוס את העם בגסות.
עוד ב-Onlife:
- כמות הנשים בכנסת היא אכזבה
- חברות הכנסת החדשות והמפתיעות: בואו להכיר
- הנאום הראשון בכנסת שהצליח לעורר השראה
אנחנו כבר מזמן בפרק ג'. בפרק ג' מגלים שהמבנה החיצוני של דמוקרטיה יכול להישמר לכאורה, ולהתרוקן מתוכן בפועל. בפרק ג' מתברר שישראל מתקיימת בלי בית מחוקקים פעיל מאז הקיץ שעבר.
אין ממשלה – אין חקיקה
ביולי 2012 יצאה הכנסת לפגרה. אחרי החגים התכנסה רק כדי להכריז על פיזורה – בעקבות החלטת הממשלה ללכת לבחירות יזומות: הממשלה לא נפלה ולא עמדה ליפול, והמהלך כולו היה מהלך של אופורטוניזם פוליטי. שארית 2012 עברה בהכנות לבחירות. בינואר הלכנו לקלפי, ומאז ועד השבוע האחרון הכנסת מושבתת. למה? כי כל עוד לא מרכיבים ממשלה, לא מחלקים את ראשות ועדות הכנסת. וכל עוד אין ועדות, אין חקיקה.
החוק להוזלת ספרי לימוד תקוע, והחוק להגנת עסקים קטנים תקוע. חוק הדיור הציבורי תקוע. החוק להסדרת התזונה בבתי ספר תקוע. כולם חוקים חשובים, שהושקעה בהם הרבה עבודה, ויכולים ולהועיל לנו, האזרחים. בשבועות האחרונים אנחנו במשמר החברתי מעלים לפייסבוק הסברים קצרים על החוקים האלה – כדי להזכיר שיש על מה להיאבק, ושלמרות כל הביקורת, יש לכנסת גם הישגים שצריך לעודד.
הממשלה קיבלה יד חופשית – וזה מסוכן
משרדי הממשלה פועלים בלי תקציב מאושר, ואין רשות שתפקח על הממשלה, שממשיכה לפעול כל העת. משרד הפנים לא יצא לפגרה. גם לא משרד האוצר ומשרד התשתיות. אין ח"כים שעלו שאילתות, שיצעקו במליאה, שיעוררו את התקשורת והציבור. הממשלה קיבלה יד חופשית לעשות כרצונה. וזה מסוכן להחריד.
ולמרות זאת, פגרה, ועוד פגרה. עכשיו אנחנו בעיצומה של פגרת פסח. קודם היו הכנות לסדר וחופשות לילדים, אחר כך מנוחה, אחר כך יום העצמאות... סך הכול חולף פורח לו חודש.ומה אחר כך? הם יחזרו לעבודה, אבל לא לאורך זמן. אתמול הכריזה הוועדה המסדרת של הכנסת, שפגרת הקיץ תחל בסוף יולי, עד אחרי החגים. רוב התקופה תעבור בדיונים סוערים על התקציב. קשה לדעת מה יעלה בגורל החוקים התקועים.
רק התחלתם לעבוד, כבר פגרה?
לנוכח השערורייה הזו פנה המשמר החברתי לחברי הכנסת, והציע להם לקצר את הפגרה. רק התחלתם לעבוד, חצי מכם נבחרו לראשונה. בטח בוערת בכם תחושת שליחות ויש דברים שאתם רוצים לקדם. רק 23 ח"כים מסיעות שונות נענו לקריאה מיד. פתחנו בקמפיין, שקורא לאזרחים לשלוח מיילים לח"כים האחרים. בינתיים נוספו עוד שבעה לרשימה. את הרשימה המלאה של אלה שנענו לקריאה תמצאו באתר המשמר החברתי.
אין לנו בעיה עם קיומן של פגרות ממושכות. לחברי הכנסת עבודה יש הרבה מה לעשות גם בתקופות של פגרה, והטובים שבהם עובדים גם בהן. אין לנו בעיה עם תנאי העסקה הטובים של חברי הכנסת. אנחנו מפרגנים. כגוף שמבקש לחזק את הכנסת, אנחנו לא מצטרפים לקריאות הפופוליסטיות נגד החברים בה. יש הרבה מקום לביקורת, אבל הכנסת היא עדיין המכשיר החזק ביותר שניתן בידי הציבור כדי להתגונן מפני בעלי הממון.
קמפיין הדה-לגיטימציה שמתנהל כאן שנים נגד הח"כים, המתוארים כפרזיטים, תרם רק לשחיקת כוח הציבור, הבאה לידי ביטוי בשחיקת כוחו של בית הנבחרים מול הממשלה. הבעיה היא שעיתוי הבחירות יצר מצב מסוכן, שבו מדינה פועלת בלי בית מחוקקים במשך תקופה ארוכה להחריד, וקריאה נגד זה לא יצאה מתוך הכנסת, והיתה צריכה לחכות לאזרחים. אז הנה, אנחנו צועקים. שתצטרפו אלינו, שת?ש?מע הצעקה.





React to WordPress