השבוע, בין עצרות יום הזיכרון והמנגלים של יום העצמאות, החליטה סוף סוף עיריית תל אביב לקחת חלק במאבק במודעות המין שמתפרסמות חדשות לבקרים בעיר. מי שלא נתקל בתופעה, מדובר בכמות אדירה של כרטיסי ביקור, שמשווקים באופן גלוי וברור שירותי זנות.

 

עוד ב Onlife:

 

 

סדר וניקיון חשובים יותר מגופן של נשים

דרכי ההפצה הן מגוונות – נערים צעירים מקבלים כסף כדי לנסוע על אופניים, ולזרוק את הכרטיסים כך שיישארו על המדרכה; שליחים מסתוריים מניחים את המודעות הקטנות על שמשות המכוניות ואף בתיבות הדואר. ההחלטה של העירייה, צריך לומר, באה אחרי מאבק של תושבות ותושבים, מטה המאבק בסחר בנשים, איריס שטרן לוי ורעות גיא שיזמו את המבצע לאיסור פרסום זנות בעיר תל אביב, ח"כ תמר זנדברג (אז חברת מועצה) ועוד – שהסתייעו בגורמים שונים בתוך העירייה. במשך חודשים רבים הן הסתובבו ברחבי תל אביב, אספו הכרטיסים ובחלק מהמקרים אף שפכו אותן ליד בניין העירייה – למען יראה רון חולדאי את התופעה במלוא הדרה. במקביל עבדו מול המחלקה המשפטית של העירייה לצורך ניסוח תקנה בנושא, ואף העבירו הרצאות בקורס של פקחי העירייה.

 

כרטיסי ביקור שנאספו והושלכו מול בניין העירייה

 

ההחלטה שהתקבלה היא כמובן מבורכת, אבל היא גם מדגישה את אוזלת היד של הרשויות – המחוקקת, האוכפת והעירונית בכל הקשור למיגור הזנות. ראשית, באותיות הקטנות של ההחלטה, הסכימה העירייה לאכוף את העבירה כלפי מי שנתפס על חם, בעת שהוא מצמיד את כרטיס הביקור על רכב שחונה במרחב הציבורי. הסיכוי לתפיסה ברגע האמת נראה לי קטן יחסית, מה גם שאני מעזה לנחש שלא יופעלו מבצעי לכידה נרחבים שכאלה. שנית, בהיעדר אכיפה ראויה של המשטרה, כל מה שנותר הוא לאכוף את פרסום הכרטיסים האלה תחת תקנות של סדר וניקיון, בבחינת "פרסום מודעה ללא רישיון". במילים אחרות, המסר שמועבר כאן הוא שלא גורלן של הנשים עומד לפני החוק, אלא הפרה של תקנה עירונית ממשפחת דיני הרישיונות. אין זו טענה כמובן כלפי מי שיזמו את ההחלטה, אלא הצבעה על האבסורד שמחשיב יותר סדר וניקיון מאשר גופן וחייהן של נשים.

 

המאבק לפרסום שירותי מין, שהוא כמובן חלק ממאבק גדול יותר בסחר בנשים, נתקל בלא מעט מכשולים חוקיים – ובעיקר נזרק כבר זמן מה בין העירייה לבין המשטרה. מצד אחד, הזנות עצמה (הן בגזרת האישה והן בגזרת הלקוח) לא אסורה בחוק. מצד שני, יש מגוון חוקים שאוסרים את כל מה שנלווה – סרסרות, סחר, שידול, העסקת קטינים וכיוצא בזה. הדיסוננס החוקי המשונה הזה יוצר מצב בו המשטרה לא מפריעה למי שמפרסם ומשווק את השירותים הללו, ומתירה לאינספור דירות בשכונות מגורים לשמש כבתי זונות לכל דבר (כפי שתואר בכתבה של ורד לי "משמרת הבוקר של עולם הזנות" במוסף הארץ). העירייה, מצדה, לא עוסקת באכיפה של חוקים פליליים, ומסתפקת – כאמור – בעניינים של רישיונות.

 

האם בחברה שיוויונית יהיו נשים שיבחרו בזנות?

העובדה שהטיפול בנושא נותר "בין הכיסאות", נוחה לכולם כנראה, חוץ מלאלה שאשכרה סובלות. כן, אפשר להניח שיבואו אלה שידברו על הצורך למסד את הזנות, על נשים שעוסקות במקצוע הזה מבחירה חופשית ושאר טענות פסבדו-ליברליות, שמסתירות תשוקה של חברה גברית-שוביניסטית ביסודה. בשונה מהנאבקים ללגליזציה של סמים קלים, הטוענים בעד מיסוד הזנות לא לוקחים בחשבון את התנאים הסוציו-אקונומיים שבתוכם נולד ה"מקצוע" הזה.

 

האם, בחברה שיש בה שוויון אמיתי, שבה יכולות נשים לעסוק במה שירצו (כולל להיות אימהות שנשארות בבית), מבלי לשלם על כך מחיר אישי וכלכלי כבד – יהיו מי שיבחרו בזנות? האם אפשר בכלל ליצור ממסד שיקל או ישנה משהו במהות הנוראית של הזנות? האם חופש התאגדות או יום עבודה של שמונה שעות, פתאום יגרמו לנשים שהתגלגלו לחיים הללו להרגיש טוב יותר עם עצמן? התשובה היא חד משמעית לא. וחד משמעית, מפני שתנאי השוויון המקסימליים בתוכם אפשר לבדוק את הנושא לא נראים באופק, ומפני שמכירה או השכרה של הגוף באופן הזה, לעולם לא תהיה משהו שאפשר להצדיק אותו.

 

בחירה חופשית? כרטיס ביקור של שירותי זנות

 

הנשים שעשו את השבוע

אורנה בנאי

נדמה שהיציאה מהארון של אורנה בנאי אפשרה לה להוציא החוצה גם דעות אחרות – שכנראה היו קבורות עמוק, ושאמן ממוצע בישראל לא מעז להעלות אותן על דל שפתיו. בראיון שנתנה לכבוד החג ל"פנאי פלוס" דיברה בנאי על הסלידה שלה ממוזיקה מזרחית, על דעותיה השמאלניות ועל הקשר בין כעס ושנאה לבין דעות ימניות. אפשר לא להסכים איתה, אבל חייבים להעריך אותה על האומץ.

 

ביונסה

בתחילתו של סיבוב הופעות בינלאומי הזמרת והתופעה מעולם לא נראו טוב יותר. היא לובשת מה שבא לה, עושה קמפיין לבגדי ים עם גוף בריא ומלא, ומראה שאין שום התנגשות בין אימהות לבין סקסיות. הכי בוטילישס.

 

 

התהייה השבועית

יום ההולדת השנתית של לאה שנירר היא הזדמנות לצפות בכל מלכי הטראש של ישראל מתקבצים להם יחד. אבל אף אחד לא יכין אתכם לכמויות הבוטוקס שהתכנסו להם תחת קורת גג אחת, במה שנראה כמו פגישת מחזור של פליטי ריאליטי דה-לה-שמעטה. העיקר שיהיה מזל טוב!

 

תודה לרעות גיא וגילי ורון על המידע העדכני

תגיות