אפשר לשכנע אותנו לנהוג בזהירות?
החלטת משרד התחבורה השבוע לאמץ תוכנית להעלאת המהירות המותרת בכבישים בין עירוניים ולהורדתה בכבישים עירוניים, מעלה את השאלה שלצידה: מהי הדרך הנכונה לחנך אותנו לנהוג בזהירות והאם היא מצליחה.
לדברי פרופסור שלום הקרט, מהמכון לחקר התחבורה בטכניון ומנהל מדעי בקרן "רן נאור" של עמותת אור ירוק, כל המדינות שיצאו עם תוכניות לאומיות לבטיחות בדרכים, שמו דגש על שלושה נושאים מרכזיים: על הגברת השימוש באמצעי ריסון (חגורות בטיחות, מושבי בטיחות לילדים וקסדות באופנועים ובאופניים), הקשר בין צריכת אלכוהול לנהיגה ועל מהירות הנסיעה.
פרופ' הקרט מסביר כי שני הנושאים הראשונים נקלטו היטב בארץ ואילו בנושא המהירות, ישראל עדיין מפגרת. "אני מאמין", אומר פרופסור הקרט, "שהציבור, מקבלי ההחלטות וגורמי האכיפה, לא אוהבים לשמוע על נושא המהירות. המכוניות כיום מהירות יותר, הכבישים יותר נוחים ורובנו נוסעים, פה ושם, מעל המהירות המותרת". לדבריו, בצפון אירופה, כבר מזמן רואים בנושא המהירות ואכיפת החוקים בעניין המהירות, נושא מרכזי בעשייה הבטיחותית הן בקמפיינים והן בפעילויות.
השימוש בקמפיינים תקשורתיים - יעיל
טליה בן אבי, ראש אגף ההסברה ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים, מסבירה כי אכיפת חוקים על ידי הרשויות המוסמכות היא רק נדבך אחד מתוך מכלול הפעולות הנעשות להורדת מספר תאונות הדרכים. "אני מאמינה ששינוי אמיתי חייב להיות מורכב משני מרכיבים: הסברה ואכיפה. קמפיינים תקשורתיים שאינם מלווים בעבודת חוק בשטח – אינם מביאים ליד שינוי אפקטיבי".
קמפיין בריטי
אמיר זמורה, יועץ תקשורת ומרצה בחוג לתקשורת במכללה האקדמית עמק יזרעאל, מפרט שתי גישות רווחות לקמפיינים בתחום הזהירות בדרכים, שתיהן שואבות מתוך עולם הקמפיינים הפוליטיים: גישת ההפחדה והגישה החיובית. לדבריו, גם בקמפיינים פוליטיים הדילמה היא בין הצגת היתרונות של המועמד (הגישה החיובית) להצגת החסרונות של היריב (גישת ההפחדה). "מפתיע לגלות שלמרות שההשפעה של הקמפיינים המפחידים גדולה בטווח הקצר, הרי שלטווח הארוך הערך שלהם פחות". להערכתו, אנשים הופכים קהי חושים לקמפיינים המדברים על המוות שלהם עצמם, בשל הקושי להתמודד עם הנושא.
הפרסומאי רמי הסמן, יועץ אסטרטגי של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, מחדד את הנקודה: "השימוש בפחד כשיטה אינו פסול אך יש להשתמש בו במידה: ככל שמגבירים את עקומת הפחד האפקטיביות עולה- אבל רק עד לנקודה מסויימת. משם והלאה- היא יורדת". לדברי הסמן, הקמפיין הבא, למשל, שנעשה באנגליה היה מוצלח במיוחד, כי השתמש בפחד במינון נמוך. "לא רואים ויזואליות מפחידה מדי, והמסר מאד ברור".
הילדים הם המפתח לשינוי
לדברי זמורה, אחת הדרכים ליצור שינוי היא על ידי פנייה לדור הצעיר. "אכיפה ללא אלמנט חינוכי הוכחה כבלתי יעילה", הוא אומר ומוסיף, "הילדים עוזרים לעשות שינוי אצל ההורים. מחקרים מצאו שאם ילדים אומרים להורים מה לעשות, זה גורם משפיע הרבה יותר מכל סלבריטי או קריין. הקמפיין 'מקליק מי שמקליק ראשון' פנה לילדים בגובה העיניים ובצורה מספיק מושכת בשביל שזה ישכנע אותם. המסר היה מדויק, מדליק וקצבי". נראה שהקמפיין הצליח מאוד, הואיל ואחוז האנשים שהתחילו לחגור חגורת בטיחות - עלה משמעותית מאז הקמפיין.
קמפיין נוסף שהצליח להטמיע שינוי התנהגותי היה "אם שותים לא נוהגים". זמורה מאמין שהמסר הצליח לחלחל לציבור מכיוון שהיה חיובי ויצר תרבות שזלגה הרבה מעבר לקמפיין, בגלל שהוא היה מעודד, שמח ושיתופי.
ד"ר ציפי לוטן, המדענית הראשית של עמותת "אור ירוק" , מסבירה כי סקרים הראו שנעשה שינוי גדול במודעות לקשר שבין שתייה לנהיגה. "זה לא אומר שהנהגים מתנהגים טוב יותר בתחום, אבל המודעות לסכנה עלתה מאד". גם בן אבי מסכימה לקביעה: "בהחלט רואים עלייה במודעות לקשר שבין שתיית אלכוהול לנהיגה ולחשיבות של חגורות בטיחות. בנושא של מהירות הנהיגה - אנחנו בדרך לשינוי התנהגות".
המשימה הבאה: אם נוהגים לא מדברים
בן אבי מציינת תחום נוסף שהמודעות אליו בישראל עדיין נמוכה, והוא הקשר בין דיבור בטלפון הנייד לתאונות שנגרמות כתוצאה מהיסח דעת. "זוהי המשימה הבאה שלנו, וכבר יש פידבקים חיוביים לגבי העלאת המודעות לנושא", היא אומרת ומוסיפה, "הקמפיין שהעלינו בנושא, זכה במקום השני בסקר הפרסומות האהובות".
והתקנות החדשות, לעדכונכם:
אלה שעולים:
1. מהירות הנסיעה בכבישים מהירים תעלה מ-100 ל-110 קמ"ש. (לדוגמה: כביש מס' 1 בין ירושלים לתל אביב, כביש מס' 431 בין מודיעים לראשון לציון, כביש מס' 4 בין ראשון לציון לאשדוד).
2. בכביש מס' 2 (כביש החוף) תעלה מהירות הנסיעה מ-90 ל-100 קמ"ש.
3. בכביש מס' 5 (חוצה שומרון) יהיה אפשר לנסוע במהירות של 100 קמ"ש.
4. בכביש מס' 20 (הידוע בכינויו העממי " נתיבי איילון") תעלה המהירות המותרת ל-100 קמ"שץ
5. בכביש מס' 40 (עוקף באר שבע) יותר לנסוע במהירות של עד 100 קמ"ש. בעתיד תיבחן האפשרות להעלות את מהירות הנסיעה בכביש זה ל-110 קמ"ש.
אלה שיורדים
6. ירידה במהירות הנסיעה המותרת תהיה בקטע הכביש של דרך נמיר בת"א (כיום מותר לנסוע במהירות של 80 קמ"ש, והמהירות יורדת ל-70).
7. בשדרות בן גוריון בבאר שבע המהירות תרד מ-60 קמ"ש ל-50.
8. ברחוב באזל בתל אביב יותר לנסוע במהירות של 30 קמ"ש (כיום המהירות המותרת היא 50 קמ"ש).





React to WordPress