תורמים מהמשרד
על פי נתוני "מעלה", ארגון גג מקצועי לעסקים בתחום אחריות תאגידית הפועל מזה 12 שנים ונחשב לגוף המוביל בישראל בנושא, 75 חברות משתתפות השנה במדד שמדרג גופים עסקיים על פי מידת האחריות החברתית שלהם. המספר הזה גבוה ה-20 אחוזים מאשר בשנת 2009.
הרעיון העיקרי מאחורי האחריות החברתית גורס כי מעניינו של תאגיד לסייע כדי לאפשר לסביבתו להתקיים ולהתפתח, שכן יש מחויבות הדדית בינו לבין הקהילה. הפעילות בתחום זה באה לידי ביטוי בשלושה מישורים עיקריים: כלכלי, חברתי וסביבתי.
ההשפעה החברתית עוסקת בפיתוח מערכת יחסים הוגנת והעצמת יחסי הארגון עם מחזיקי העניין שלו: החל בלקוחות, דרך הספקים והקהילה בה הוא פועל. ההשפעה הסביבתית מתייחסת הן לאפשרות לפעול בטווח הארוך (משדרת דאגה לדורות הבאים), והן לצמצום סיכונים בפעילות הנובעים מהטלת סנקציות בארץ ובעולם. מכאן נגזרת אחריותו של הארגון לצמצם בצריכה של חומרי גלם, להקטין את זיהום הסביבה שהוא יוצר ולפתח מוצרים ושירותים עסקיים ירוקים.
לאור העובדה שבלא מעט ארגונים מבינים את היתרונות שבפעילות חברתית והתנדבותית, כמעט בכל חברה גדולה יש כיום מי שמוגדר כאחראי קשרי קהילה, אם במשרה מלאה ואם כחלק מתפקיד ניהולי בארגון. פנינו למספר מנהלים כאלה, שתיארו בפנינו את ההשקעה שלהם בנושא, מה הארגון והעובדים מרוויחים מכך – וגם אילו בעיות מלוות לעתים את הפעילות.
מנסים לשנות פערים חברתיים
אורי כהן, מנהל תפעול בכצט, אחראי על קשרי הקהילה של החברה, שמתמקדת בשנים האחרונות בפעילות חינוכית בקריית מלאכי שם ממוקמים המפעלים. כהן מסביר את הצעד כטבעי: "במסגרת מדיניות האחריות החברתית בחרנו לתרום לקהילה בתוכה אנו יושבים. הבנו כי רבים מהצעירים המשכילים בעיר לא נשארים בה, ויוצאים לחפש תעסוקה ומגורים במרכז - מצב שיוצר פערים חברתיים רבים, אותם אנו מבקשים לשנות".
פרויקט הדגל של החברה הוא שיתוף פעולה עם מתנ"ס קריית מלאכי, שבו מסייעים לנערים בהכנה לבגרויות זו השנה השלישית. בנוסף, החברה תומכת כספית בפעילויות חוגים כמו שחמט, הכרת המחשב, חשיבה יוצרת, טיסנאות ותיאטרון. לדברי כהן, כי "החל מהשנה אנחנו משקיעים גם בהקמת 10 כיתות חכמות בבית הספר עמית בקריית מלאכי, בשיתוף רשת אורט".
יואב דרעי, ראש ענף משאבי אנוש במערך התפעול של לאומי: "אני עוסק בפעילות קהילתית בעיר לוד, ויש מנהלת התנדבות ומנהלת אחריות תאגידית שמטפלות בנושא ברמה הארצית". גם כאן, הסיבה לבחירה בלוד היא שלבנק יש בעיר מרכז גדול. "אנחנו עובדים עם הקרן לפיתוח לוד על המון פרויקטים חינוכיים בעיר" מסביר דרעי שמסכים עם המדיניות של כצט: "המטרה שלנו היא לא רק להיות בקשר עם עמותות ולהשיג תרומות ומתנדבים, אלא ללמוד את התרבות החברתית באותו איזור ולחבר לצרכים את המענה המתאים".
עם זאת, דרעי מודה כי לא הכל ורוד ויש גם מי שלא מתלהבים מהנושא: "הקושי העיקרי הוא לגייס מתנדבים ולשמור עליהם לאורך זמן".
יתרון פנימי: גאוות יחידה
תמר סאפר, מנהלת פיתוח משאבי אנוש והדרכה בבנק מזרחי טפחות, היא שאחראית על הפעילות החברתית של הבנק. "הקשר מתבסס על מעורבות אישית של העובדים הכוללת קשרי חניכה, מפגשים קבועים, אירועים משותפים בליווי תמיכה תקציבית ממשאבי הבנק", אומרת סאפר, שרואה רווח לא מועט לבנק עצמו מהתרומה לקהילה: "העובדים מקבלים הזדמנות לחולל שינוי בחייהם של ילדים ובני נוער ולזכות בהעצמה רגשית. הבנק מרוויח גם מיצירת אווירה של מחויבות, "גאוות יחידה" והזדהות בקרב העובדים והמנהלים".
דומה שהגישה לפיה העזרה לקהילה תורמת לא פחות לארגון מבחינת מוטיבציה של עובדים ומחויבות לחברה, משותפת לכלל המנהלים עימם שוחחנו, כפי שמסכם ניר שרצקי, מנכ"ל איתוראן שפועלת בעיקר בקריית שמונה: "בנוסף לקבוצת הכדורגל של העיר שאימצנו, העובדים שיפצו מספר בתי ספר וגני ילדים של החינוך המיוחד בעיר. זיהינו שעובדים שמשתתפים בפעילות זוכרים את הפעילויות לטובה לאורך זמן ומאמינים שהם מקבלים משהו לחיים ממקום העבודה.
"אני ממליץ לכל חברה לעשות את זה ולו מסיבות אגואיסטיות – זה משפר את המוטיבציה של העובדים, מפחית יריבויות ופוליטיקה ארגונית ותורם לגיבוש". שרצקי מאשר שהחברה מרוויחה גם תדמיתית מהחיבור שלה לעיר, ומספר שבזכות הזיהוי עם קבוצת הכדורגל שזוכה לחשיפה במדורי הספורט, המותג נהנה מאהדה ציבורית רבה.
הרווח הנוסף של החברות
חשוב לזכור (ובארגונים לא מסתירים זאת) כי יש גם ערך כלכלי בתרומה לקהילה.
1. כוחו של המותג מתעצם בעיני החברה שכן חלק מרעיון התרומה מוביל גם לפרסום חיובי, ובכך מחזק את שמו הטוב של הנותן ואת המוניטין של הארגון: ארגון שנתפס כחברתי יכול למנף את התדמית כדי להשיג משקיעים לפעילותו.
2. עוד היבט עסקי שנגזר מהתרומה לקהילה הוא של "ניהול סיכונים", המתבטא בכך שלעיתים ארגונים כושלים בפעילותם, ולקהילה יהיה קל יותר לסלוח על כישלון לארגון אשר קידם אותה לאורך השנים.
מומו מוהדב, מנכ"ל ארגון "מעלה" מסכים, ולאור נסיונו עם ארגונים שונים טוען כי "עובדים שמקום העבודה שלהם לוקח חלק בפעילויות התנדבותית וקהילתית, יראו בו בית שני". הוא מבקש להוסיף שהמניע איננו כלכלי: "תמריצי המס אינם גדולים כמו שטועים לחשוב ולכן חברות שלוקחות חלק בפעילות של אחריות קהילתית לא עושות זאת בשל הטבות המס". הרווחים העיקריים שרואה מוהדב לפעילות של חברה בתחום הם ש"ארגון בריא שמקפיד על יחסי אמון עם הלקוחות והעובדים, יצליח יותר לאורך שנים. המוניטין של העסק הוא נכס קריטי במיוחד לאור העובדה שזה המשאב שמשתמשים בו לאורך שנים".
החברות המשקיעות ביותר
על פי דירוג "מעלה" לשנת 2010, אלה החברות המדורגות במעמד "פלטינה" (הגבוה ביותר) בתחום האחריות החברתית:
|
חברות ציבוריות |
חברות פרטיות, ממשלתיות, נסחרות בחו"ל
|
|
אורמת תעשיות אלביט מערכות אלווריון אסם בנק דיסקונט בנק הפועלים בנק לאומי לישראל גזית גלוב טבע תעשיות פרמצבטיות טמבור מי עדן מכתשים אגן תעשיות סלקום ישראל פרטנר תקשורת קבוצת ברן ריבוע כחול ישראל שטראוס גרופ
|
אי סי איי טלקום אינטל ישראל אלתא מערכות אפלייד מטיריאלס דרך ארץ היולט פקארד ישראל יוניליוור ישראל כצט לאומי קארד מוטורולה ישראל מיקרוסופט ישראל נטפים סאנדיסק ישראל פסגות בית השקעות רפאל מערכות לחימה מתקדמות P&G ישראל |





React to WordPress