עתה, משפורסם שמו של החשוד במה שקרוי "יחסי מין עם קטין", אפשר לדבר גלויות על השתקה פנימית שנמשכת זה שנים, של אלימות מינית לסוגיה בתוך קהילת הלהט"ב, בשם הפחד שיהיו אינסוף הומופובים שיעשו בכך שימוש ציני ויגבירו את הפוביה והשנאה נגד קהילת המיעוט המגדרי במדינה.
 
יש לסייג ללא כחל ושרק: שאול גונן הוא חשוד בלבד ועל כן צריכה לעמוד לו חזקת החפות, ללא עוררין. אך "פרשה" נוראה זו, פרשת רצח משנאה אפלה של ליזי טרובישי וניר כץ ז"ל, מאלצת אותנו מאז רציחתם להביט בעצמנו ולשאול, הכיצד הגענו למצב בו רק כאשר רוצחים בנו, נרתמת החברה הנורמטיבית עד כדי עצרת המונית בכיכר. כי הנה, עוד כאשר שמו של החשוד רץ ברשתות החברתיות, כבר היו כה רבים שקפצו על העגלה המזוהמת משנאה, והפיצו בדיוק את סוג דברי הבלע שמובילים נגדנו לאפליה, לביזוי, למבט עלינו כמופע של סטייה אסורה, לשנאה מסוכנת שרצח מובלע כבר בתוכה.
 
עוד ב Onlife:
 
ראשית אני רוצה לציין את הביטוי "יחסי מין עם קטין". איני יודעת איך לכן זה נשמע, אך המילה אונס מהדהדת בכאב את אוזני, ומכבסת המלים לא באמת מאווררת את העוול של בוגר לכאורה שמשתמש בסמכותו על פני קטין שנואש לעזרתו. כאמור, יש לזכור ולא לשכוח שהוא בבחינת חשוד בלבד ואנו חייבים וחייבות לחכות לדעת יותר על שאירע.
 
למה אנו שותקות? הסיבה היא אתם, הנורמליים והנורמליות
אך לא בו אני עוסקת, אלא בשילוב ידיים מכביד עד אין קץ, בין אותה מגיפה של אלימות מינית - ברובה נגד נשים, בחברה הקרויה נורמטיבית - לבין השתיקה של נפגעות ונפגעים. אחרי הכל, ממילא המבט עלינו מהקהילה ההטרו-סקסואלית הוא כזה שאומר "אתן ואתם סוטים, אתם ואתן מסוכנים". בעודנו נאבקות מול מבט שמסיט אותנו החוצה והופך אותנו לפושעים בשל הכרעתנו המינית-מגדרית, רבות מאתנו מתביישות להודות החוצה כי הותקפו על ידי א/נשים מאותה קהילה, קהילה שגבולות פרוצים לה, ומובנית על פי יחסי כוח הטרו-נורמטיביים עד זרא.
 
אז אם תשאלו אותנו למה אנו שותקים ושותקות כאשר אנו נפגעות ונפגעים מינית על ידי מי מ"הקהילה" הזו, הביטו במראה ותבינו כי אתם היא הסיבה. אתם, הנורמליים והנורמליות להחריד - בחברה שלכם כל אישה מוטרדת מינית, כל אישה שלישית מותקפת מינית, כל אישה חמישית נאנסת, כל אישה שישית היא נפגעת גילוי עריות, כל ילד שביעי נאנס, כל ילד עשירי הוא נפגע התעללות מינית במשפחה.
 
מתביישות להודות החוצה כי הותקפו על ידי א/נשים מאותה קהילה (צילום: Shutterstock)
 
זו מגיפה שנוצרה מיחסי הכוח הבינאריים-ארורים שקרויים נורמליים, בזמן שהם מייצרים אלימות מינית רבה כל כך. ואת יחסי הכוח הבינאריים הללו, מתוך שאיפה להתנרמל עד שלא יזהו אותנו כ"אחרת-כאחר", השאילה אל תוכה קהילת הלהט"ב, בה שולטים בתקציב ובתפקידים גברים לבנים יהודים, כאלה שעוברים כגברים "רגילים". נשים ממנעד מגדרים סובלות בקהילה הזו משכפול אפליה כלפיהן, אפליה שמגיעה ליתר שאת כאשר מדובר בטרנסג'נדרים וטרנסג'נדריות - שבכלל הפכו את כל היוצרות מצד מבטכם.
 
אז מרוב הצורך המסוכן להידמות לחברה הנורמטיבית, אותה חברה שמייצרת מתוכה את כמות הפשעים הגדולה ביותר נגד ילדות-ילדים-נערים-נערות ונשים, הפכנו דומים גם במגיפה האוחזת בנו, ועוד יותר בהשתקה שמוטלת בתוכנו, שמשקלה טונות ענקיות של בושה מצד אלו שנפגעו ונפגעות בעטיה. כי כאשר יחסי הכוח הם בינאריים ואין בהם אלא העתקה של הסולם החברתי ה"נורמלי", אין להתפלא שהמגיפה מתפשטת זה מכבר גם פנימה, פוגעת בנו.
 
למה כל כך דחוף לכם להצדיק את אורח חייכם?
אך ההאשמה נגדנו יכולה להיות רק חלקית. כי כל עוד אתם רואים בנו סוטים מסוכנים. כל עוד אתם רוצות להרחיק את ילדיכם מאתנו פן יידבקו במחלה כזו או אחרת של הכרעה מינית-מגדרית.
 
כל עוד אתם מנציחים ומעמיקים את ההפרדה ביניכם הנורמליים לעומת אנחנו הסוטות - כאילו באמת אנחנו הלהט"ב רק עשירית מהציבור באוכלוסייה. כל עוד אתם מונעים מאהבה שלנו להתקיים והופכים אותה בעיניכם לתועבה, השם ירחם.
 
כל עוד אתם מקדשים את יחסי הכוח הקרויים "זוגיות נורמלית" בין גבר ביולוגי לאישה. כל עוד אתם לא מודים כי המבנה החברתי שלכם מקריס אותנו - ילדים, ילדות ונשים, שמתמודדות עד אין קץ עם היעדר ביטחון אישי. כל עוד אתם לא מודים שהמבנה המשפחתי הגרעיני שלכם הוא מקור הפשע הגדול ביותר נגד ילדות ילדים ונשים.
 
כל עוד אתם מסתירים וזורקים עלינו את מה שקרוי "סטייה", כדי לנקות עצמכם מכל רבב את אותה מגיפה. כל עוד אתם מפעילים מנגנוני שנאה אדירים ומסוכנים כמות אלה - אנו נותרות פוחדות יותר, תלויים יותר, מופלות יותר, מתביישים יותר, ובעיקר מסתירות ומסתירים יותר את הנגע הנורא בתוכנו, כי ברור הוא שאז תקפצו עלינו בעוד דרגה של שנאה - כביכול תהיו בעדנו הקורבנות, אך למעשה תעשו שימוש בנו כדי להאדיר ולהרחיב כלפינו את שנאתכם, ותטילו עלינו את ליקוי המאורות שלכם.
 
אז אחריותנו היא להתחיל ולגלות את זוהמת האלימות בתוכנו, ובתוך כך לעמול על שינוי פנימי של יחסי הכוחות. בה בעת אחריותכם – נשות ואנשי החברה ההטרו-נורמלית - היא להביט על עצמכן ועצמכם, ולזהות בתוככם את הסיבות מדוע דחוף לכם כל כך להצדיק את אורח חייכם, בעוד ידוע הוא שמקריב הוא את רובכן.
תגיות