אוקיי, אחת שתיים שלוש, מתחילים!

 

23:13 יום שלישי 20.8.13. כבר יומיים שאני בחופש מהעבודה - עם הילדים החמודים שלי. ועכשיו מנסה להתחבר מהבית לעבודה כי חופש חופש אבל יש דד ליין ואני כזאת שעומדת ביעדים שלה ומסורה לעבודה.

 

בעיה קטנה, אני לא מצליחה להתחבר למחשב בעבודה והשעה כאמור שעת לילה די מאוחרת (מפליא אותי שאני בכלל ערה אחרי בילוי אינטנסיבי בבריכה עם הזאטוטים). היה לי חיבור אבל עשו איזה עדכון לשרתים שמצריך כל מיני הרצות של קבצים ועיניינים שהם סינית בשבילי (מילא זה היה יפנית - דווקא זו שפה שאני יודעת קצת). איש המחשבים שלנו שלח לי מייל עם קובץ בלה בלה וזהו תתחברי. הצחיק אותי. כתבתי לו - מה אני אמורה לעשות עם הקובץ? שלח לי עוד מייל עם עוד קובץ שיעזור לי להתחבר לקובץ השני. כתבתי לו בחזרה שעדיין אין לי מושג על מה הוא מדבר. ואז הוא הסביר לי בטלפון מה לעשות. כתבתי כל מה שהוא אמר- אני תלמידה טובה. יופי. הלכתי הביתה וניסיתי להפעיל את התכנה לפי מה שכתבתי. כמובן שלא הצליח וכבר היה מאוחר. עברו כמה ימים. הסתדרתי בלי חיבור מהבית, אבל הגענו לעכשיו - שאני יודעת שאני חייבת לעבוד ב"חופש", כי אין ברירה. אז לפני יומיים הלכתי אליו למשרד כדי שייראה לי בלייב מה בדיוק עושים. ושוב כתבתי הכל. שמעתי אותו צוחק בלב (ובקול) ואמרתי לו שיש דברים אחרים שאני מאד מוכשרת בהם, אבל מה זה אומר להריץ תכנה? להקליק פעמיים? אז תגיד להקליק פעמיים...בקיצור, אני כאן יושבת. קודם כל חצי שעה מחפשת את הנייר הקודם שעליו כתבתי בזמנו כל מיני דברים שצריך לעשות בשביל להתחבר כי מסתבר שאלו דברים אחרים ממה שכתבתי בפעם הזאת, וצריך אותם. חיפושים חיפושים בין ערימות הניירת הלא חיונית בחדר המחשב (תזכורת לעצמי - כשיהיה לי זמן - הווה אומר בפנסיה, למיין ובעצם לזרוק את כל הניירת הזאת).

 

אם נחזור למחשב - מנסה לפעול לפי ההוראות - פותחת לינק שמחבר אותי לאאוטלוק בעבודה שמחבר אותי דרך קובץ לעוד קובץ שאני אמורה להריץ בשביל להגיע לעוד איזה קובץ או איך שלא קוראים לזה ולא מופיע האייקון שאמור להופיע. אני בדמיוני כבר חשבתי שהצלחתי ואיזו גדולה אני והאם כדאי לסמס לאיש המחשבים הודעה ב23 בלילה עם "הצלחתי" או אפילו לעלות איזה סטטוס בפייס על זה ומזמזמת תוך כדי את השיר של דורה ובוץ בסיום כל פרק "WE DID IT". אבל האייקון לא מופיע על הדסקטופ. מנסה שוב ושוב. מתקשרת לבעלי היקר לשאול אותו אם לאפשר לתכנה לעשות שינויים על המחשב כי אני לא רוצה להרוס כלום (בכל זאת כל אלפי התמונות שמעולם לא פותחו נמצאות על המחשב הזה). הוא אומר שכן אז אני מנסה להריץ את הקובץ וזה לא עובד. ובן זוגי לא כאן - עובד גם עד מאוחר. וסה"כ כבר 23:30 ולא באמת כבר יש לי כוח לעבוד. אז במקום זה יצא הבלוג הראשון שלי. מה למדנו מהסיפור? שאני לא טובה במחשבים. כן כן הכל צועד לשם אבל זה לא מדבר אלי. יש לי אמנם אייפון אבל אין בו כמעט אפליקציות (ודווקא זאת שיש לי של מאקו - שולחת לי כל הזמן הודעות נוראיות על אסונות). אני אפילו עוד לא רשומה לאפל דרך האייטיונס. כן, אני עובדת בסביבה ממוחשבת וטובה במה שאני עושה ואני גם אשפית מחשוב בעיני אחותי החרדית ואבא שלי אבל זו לא חכמה. אבא שלי גם חושב שאני מביימת סרטים כי אני עובדת בטלוויזיה ולמדתי קולנוע וטלוויזיה רק שעשיתי את זה במסלול דו חוגי. טוב, בכל מקרה מפה לשם, כבר אחרי חצות (ואני לא מתכוונת לשוקולד). ואני שומעת את מושיעי עולה במדרגות כי הדבר האחרון שאני רוצה זה להתקשר מחר בבוקר לאיש המחשבים ולהגיד לו שלמרות כל ההסברים' עדיין לא הצלחתי להתחבר. אני משאירה את הסוף של הבלוג פתוח כדי לעשות לו הפי אנד - בכל זאת פוסט ראשון, לא רוצה לשבור לכם את הלב. המשך יבוא...