הדרך מראשון לציון לתל אביב מתקצרת
הדרך מראשון לציון לתל אביב מתקצרת.
אולי זה בגלל שהגבול מטשטש. בילדות האוטובוסית שלי קו 129 היה ארוך ולא נגמר, עד התחנה הסופית שלו באלנבי פינסקר. מרחק פסיעה מבוגרשוב המגניבה.
הכביש כמו נהר ששופך כל רכב ביציאה שלו,
עוברת בי מחשבה שכל מי שנוסע כאן לידי ואוחז בהגה עבר מבחן תיאוריה וגם טסט.
ובזמן הלמידה למבחנים האלה, זה מרגיש כאילו אף פעם לא תעבור את המבחן, ואתה תהיה האדם היחידי שלא יהיה לו רישיון נהיגה-וזה ממש פלא
כמו הנעורים, שממש לפני כמה שנים הייתי שם, בחוסר דאגה הזו, הנעורים זה כמו חייל שעובר את שער היציאה בבסיס, לא מעניין אותו מה קורה עכשיו מאחוריו, והוא בכלל לא מסתכל אחורה.
ופוסט גיל ההתבגרות זה מקום אחר, יותר אחר ופחות מקום.
ואני כבר רוצה להגיע הביתה
לאיזה בית
לפינה שלי
חיבור
חיבוק
אהבה
כמו להיפגש עם אנשים בפעם עבדתי איתם ביום יום,
באמצע שבוע, בערב, בדירה משופצת מול בית הכנסת התימני,
הייתי שם עשרות פעמיים בבר מצוות נבוכות של בנים השכבה, בנים עם שפם מגולח חלקית, בנים עם קול גבוה ועמוק, עם זקפות לא רצוניות, בנים שפעם רציתי, בבית כנסת הזה.
יש בזה משהו,
קצת פראי.
אני סורקת את החדר וחושבת שיש כאן אנשים שראו אחד את השניה מוציאים נוזלי גוף מתוך תשוקה
הסתכלו על הישבן של השני
התנשקו, לשון מרפרפת על צוואר, כתף, שדיים, פטמה נעמדת
ליקוק של טבור
של פנים הירך
חיבוק צד
נשיקות בעורף
נשיקות
הרבה נשיקות
ועכשיו הם מדברים על הפלאפון החכם בחדש, על מבחני לשכה, על יציאות מהארון
והכל במן הרמוניה -איך זה מתנהל?
כל הזמן אנחנו ממשיכים הלאה, פשוט מנערים את עצמנו והלאה, לתוך עוד חוויות שנצטרך לנער מעלינו כדי לקיים את המעגל הזה.
כמו לפנות מקום לדברים הנוספים.
כמו בסופר מריו, שקפצנו לקטוף את הפרי לצבור עוד נקודות.
מבוכה? התמודדת? לא זה ולא זה
אני מסתכלת על כל האנשים שפשוט שם
בלי התחבטויות, ובלי משמעויות נסתרות-פשוט חיים
תענוג פשוט.
מה ההבדל בין הדברים שאני לא זוכרת לבין הדברים שאני זוכרת כל כך?
הדברים שאני זוכרת, אלו דברים שכבר פיתחתי מתוכי, פנטזתי עליהם מתוך בסיס מסוים ומינימלי.
אז בעצם זיכרונות זה פנטזיות, חלומות בהקיץ שמתמזגים עם המציאות, משהו שהוא שלי פרטי, בלי קשר למה שבאמת קרה.
ומה שלא קרה, יכול להיות שקרה אבל אני לא רוצה לחשוב עליו, אז הוא בעצם לא קרה.
אם אני לא ממשיכה לשים עליו את הרצונות שלי, אז מה זה אומר בעצם?
ומישהו שם לב לטיפת מים שנזלה מהמזגן?
כל כך בודדה, צונחת ופוגשת את רצפת הפרקט החומה.
אני רואה את הטיפה, לוקחת מפית לבנה, מרובעת וסופגת את הטיפה לתוכה.
זה נעים ונהיה לח.





React to WordPress