מה באמת אנחנו רוצים מהם?

 

לא הרבה, האמת. שיעמדו זקוף, יאכלו בפה סגור, ישבו יפה, לא יניחו מרפקים על השולחן וידברו בנימוס. אה כן, שיתחילו כבר ללכת, שיגידו יותר ממילה או שתיים. הילד של השכן נולד שבוע לפני וכבר מדבר שוטף. שיהיו מנומסים לאחרים, שלא ישתוללו, שיתנהגו יפה כשהולכים למסעדה ולא יאבדו את הסבלנות. שלא יצעקו,שלא יבעטו, שלא ירביצו, שלא ידברו בחוצפה לאחרים.

 

שיסתגלו מהר לגן, שלא יבכו כשהם נפרדים מאיתנו, שיהיו חברותיים ולמה את נצמדת אלי כשאנחנו בגינה? לכי לשחק עם החברים שלך. למה הם כולם משחקים יחד ואת לא? תרוץ איתם, תשחק איתם, תהיה חלק מהחבורה שלהם.

 

מתוך WWW.EINBUSTAN.ORG

 

שישתתפו במפגש ולא יתביישו להצביע ולדבר, שישבו וישחקו במשחקי קופסא, שידעו להתרכז, שידעו מספרים, שידעו תרגילים בחשבון, שידעו להרכיב פאזלים, לבעוט בכדור לזרוק לסל, לקפוץ כמו שצריך ולטפס בלי פחד על הסולם הגבוה של המגלשה בגן השעשועים. שיהיו אסרטיביים, שלא יתנו שיחטפו להם. שיתחשבו. שישתפו.

 

שילמדו אותיות בגן חובה, ואם אפשר גם לקרוא ולכתוב קצת, שיציירו יפה, שיכינו עבודות כמו של החברים שלהם, שישתתפו במסיבת סיום, שישתלבו בכיתה א', שיצליחו בלימודים, שיכינו מהר את השיעורים, שילמדו במהירות לבחינות ויצליחו בהן, שהמורה תגיד שהכול בסדר באסיפת ההורים, שירצו חוג, שיתמידו בו, שיקראו ספרים והרבה, אבל לא יהיו חנונים. שיהיו מקובלים, עדיף מנהיגים, עדיף מובילי דיעה, שכולם ירצו אותם.

 

שידעו להסתדר עם החברים שלהם, להתנהג יפה לאחים שלהם, לא להיות פראיירים ולעמוד על שלהם, שלא יתביישו, שילמדו להתגבר, שלא יבכו יותר מדי, שידעו להגיד מה מטריד אותם מבלי לעשות הצגות או פרצופים. שלא יבקשו תשומת לב בדרך שלילית. שיסדרו את החדר, שיורידו את הזבל, שישמרו על האחים שלהם, שיזכרו לעשות שיעורים, לסדר מערכת ולנעול נעלי התעמלות בימים שיש התעמלות במערכת.

 

שיתבגרו. שיקשיבו לנו. שיתישרו. שיאהבו את מה שצריך וישמטו את מה שלא צריך.שירצו להצליח.

 

שידעו לתרום. שידעו להיות אנשים טובים. חברים טובים. שיחייכו. שיכבדו אותנו. תמיד.

 

אנחנו כל הזמן מסביבם ועבורם. עוזרים, מדריכים, מכוונים, משרתים. מה כבר הם יכולים לרצות מאיתנו?

 

"That I would be good even if I did nothing
That I would be good even if I got the thumbs down
That I would be good if I got and stayed sick
That I would be good even if I gained ten pounds

 

That I would be fine even if I went bankrupt
That I would be good if I lost my hair and my youth
That I would be great if I was no longer queen
That I would be grand if I was not all knowing"

 

ALANIS MORISSETTE

 

 

מתוך MAKO.CO.IL

 

שננשום. שנניח להם לנשום, לגדול. לאט, בקצב שלהם. שנקבל אותם, באמת נקבל אותם כמו שהם. שלא ננסה לשנות, שלא ננסה לשפר, שלא ננסה לתקן. לא לראות את הבעת האכזבה בתוך העיניים שלנו, כי הם כל כך יודעים לזהות אותה. שנצמיח אותם, שתמיד נצמיח אותם כי כל כך קל לא. שלא נכנה אותם בשמות, שנכבד אותם, שנבין אם הם מפשלים, שלא נשפוט אותם, שניתן להם ללמוד מהשגיאות שלהם מבלי להוכיח אותם. שניתן להם את הקן שלהם המרופד, כי כל כך לא פשוט שם בחוץ. שנבין שהם שם בחוץ גם אם אנחנו חושבים שהם עדיין קטנים. שנבין שיש להם התמודדויות בלי סוף. שנחבק אותם כשהם מפסידים, שנסביר להם שזה ממש בסדר להיות למטה. כי החיים חובטים בך מדי פעם וגם אנחנו היינו פעם למטה והנה אנחנו כאן עכשיו ולא קרה שום דבר.

 

שנאהב אותם. ככה. נקי. כמו שהם. לא מושלמים בכלל. אבל מושלמים לחלוטין עבורנו.

 

 

 


תגיות