באופן מסורתי האחריות על ניהול הכספים וההשקעות בבית היא של הבעל ונשים רבות קונות בעיינים עצומות את האשלייה כי זה משהו אחד לו הן לא צריכות לדאוג ? כבר יהיה מישהו שידאג לזה עבורן. בעולם בו אחוז גבוה וגדל מהזוגות מתגרשים, כשתוחלת החיים עולה ונשים יצטרכו לדאוג לעצמן להכנסה גם לאחר הפרישה לפנסיה שעבורן מתחילה מוקדם יותר, ולמשך זמן רב יותר בממוצע ? בעולם כזה נשים לא יכולות להרשות לעצמן יותר להשאיר את הידע והאחריות על ההתנהלות הפיננסית וההשקעות בידיו של מישהו אחר. אחד המכשולים הגדולים ביותר להשתלבות בשיח הכלכלי הוא השפה. הטריק הוא להשמע בטוחות בעצמכן, לדעת כי כולם טועים כך שאם גם אתן תטעו ? העולם לא יחרב, ולדעת מספיק כדי להבין את הבסיס.

המדד וההצמדה הלכו לבאר...

שניים מהמושגים השולטים בשפה כלכלית הם המדד והריבית, אז מה בעצם מסתתר מאחורי המילים הללו? נניח שיש לנו 20 כסף, כמה זה שווה? לכולנו ברור ש-20 דולר לא שווים ל-20 ? ואינם שווים ל-20 רופיות, אבל האם 20 ? שיש לנו היום שווים ל-20 ? שהיו לנו לפני שנה? כמו כל מי שמשלם חשבונות וקונה בסופר יודע, שעם 20 ? יכולנו לקנות יותר לפני שנה. אבל איך נדע כמה הכסף שלנו באמת שווה? הרי מבחינת השטרות ? שום דבר לא באמת השתנה? התשובה היא פשוטה ? נבדוק כמה אפשר לקנות באותם 20 ? - וזה בדיוק תפקידו של המדד. עכשיו נשאלת השאלה הקשה יותר ? כמה אפשר לקנות מה? אם קבענו סל מוצרי צריכה בסיסיים ואנחנו בודקים כמה הוא עולה לנו אז אנחנו מדברים על מדד המחירים לצרכן.

עכשיו, כשקבענו ש 20 ? לפני שנה לא שווים ל-20 ? היום, אפשר להתחיל לדבר על הצמדה. כי אם למשל לווינו (או הלווינו) כסף, גם ללא רווח כלשהו למלווה ? הוא הרי ירצה לקבל את שווי כספו כשנחזיר. אז אם לווינו 100 ? בהלוואה צמודה למדד, והמדד עלה ב-10%, אז אחרי שנה כדי להחזיר את אותו שווי שלווינו יהיה עלינו להחזיר 110 ?.

ושם הם פגשו את הריבית

אז איפה הריבית נכנסת לכל הסיפור הזה? בהנחה שכתבנו למעלה "גם ללא רווח כלשהו למלווה" ? אבל לא באמת חשבתם כי גופים גדולים שעסקיהם סובבים סביב הלוואות באמת יעבדו ללא כוונת רווח, נכון? אז כאן בדיוק נכנסת הריבית לתמונה. אבל לפני שנדבר על הריבית, בואו נדבר על ריבית פריים. לבנקים יש כסף, אבל לא מספיק כדי להלוות את כספם לכל מי שמבקש מהם הלוואה. לכן, הבנקים בעצמם לווים מגוף שנקרא בנק ישראל. גם בנק ישראל רוצה להרוויח אז הוא גובה את הריבית שהוא קובע מפעם לפעם מהבנקים. הבנקים גם הם רוצים להרוויח כך שהם גובים אחוז וחצי נוספים על הריבית שגובה מהם בנק ישראל. לדוגמה, אם בנק ישראל גובה אחוז אחד מהבנקים, הבנקים יגבו 2.5% מלקוחותיהם. הריבית במשק בתוספת האחוז אותו גובים הבנקים נקראת ריבית פריים. הריבית היא הרווח של הבנק.

וסגרו על הלוואה, משכנתא, פק"מ או אג"ח

בגדול, הלוואה שנלקחת מהבנק מוחזרת עם הצמדה למדד ובתוספת ריבית. או במילים אחרות ? הלוואה היא לא רק פריסת תשלומים אלא רכישה בפני עצמה, שעולה כסף. משכנתא, למרות השם המפוצץ, היא בסך הכל הלוואה גדולה במיוחד, למשך תקופה ארוכה במיוחד. בניגוד להלוואה, השקעה היא הלוואה לבנק (או לחברה, ממשלה וכדומה). כאשר אתם מלווים ? אתם זכאים להצמדה ולגביית ריבית.

כאשר אתם רוכשים פק"מ אתם למעשה מלווים לבנק כסף ? וזוכים תמורת זה בריבית, הצמדה או שניהם (בהתאם לתנאים שנקבעו בביצוע ההשקעה). כאשר אתם רוכשים אג"ח אתם מלווים כסף לחברה (באם מדובר באג"ח קונצרני) או לממשלה (אג"ח ממשלתי).

אז מה זה השקעה בשוק ההון?

רכישת אג"ח היא אחת מהדרכים להשקיע בשוק ההון. דרך נוספת היא לרכוש מניות. כאשר רוכשים מניות הופכים לבעלים חלקיים בחברה שאת המניות שלה רכשתם (אתם, וכל יתר בעלי המניות). אין השקעה ללא סיכון, באג"ח ? החברה עלולה לפשוט את הרגל ולא להיות מסוגלת להחזיר את חובותיה. ברכישת מניות ? ערך החברה ורווחיה עלולים לא רק לעלות אלא גם לרדת.

השאלה הגדולה היא כיצד לדעת באיזו חברה להשקיע? בשביל זה נועדו יועצי ההשקעות ומנהלי תיקי ההשקעות, אבל הם מטפלים רק ב"כסף הגדול". אז מה עושים אם הסכומים שיש בידכם לא מספיקים כדי לעניין אותם? חוברים למשקיעים אחרים שגם להם אין סכומי השקעה גדולים ומשקיעים את כל הכספים ביחד, כאילו היו תיק השקעות אחד. לשיטת השקעה זו קוראים קרן נאמנות.

תגיות