איפשהו אני בכלל לא בטוחה שמשהו יכול לפתור את הפלונטר הזה של הכעסים והמטענים שפתאום עלו, אחרי שמונה חודשים של הכרות.
אני מהצד שלי מאד כועסת על אסף ועל כל המכתב והסמסים שקיבלתי ממנו, בשבועות האחרונים, שמציגים תמונה מאד חד כיוונית של ? את לא בסדר, מה שיצר אצלי משבר אמון לא ממש קטן.
ומהצד שלו, זה די ברור שהוא גם טעון.

אז אולי בכלל אנחנו כבר לא באמת יכולים לפתור כלום.
אולי יותר מדי דברים כבר נאמרו, שלשים את הדברים מאחור, לא בטוח אפשר.
אני לא באמת יודעת, וחייבת להגיד שאני מרגישה מאד חסרת אונים.

 

 

אבל שנייה לפני שהחלטנו לפוצץ את הכל, כן הצלחנו איכשהו להגיע להסכמה אחת.
לתת צ'אנס נוסף, אחרון, והפעם למישהו אובייקטיבי מבחוץ, שינסה לפתור לנו את הבלגאן הזה.

החלטנו ללכת לטיפול זוגי.

מה אני אגיד לכם, אין לי מושג מה יהיה, ואם זה יעזור באמת,
אבל אני כן יודעת שזו מישהי שהמליצו עליה בחום ושמתמחה בדיוק בקשרים כאלו של הורות אחרת.
ואני כן יודעת עוד יותר שאם יש לנו סיכוי זה רק על ידי הטיפול הזה.

אני גם יודעת ששנינו עדיין רוצים שזה יעבוד.

השאלה, אם נוכל לשים את כל השבועיים האלו מאחור, וללכת קדימה.

לא בטוחה שאופטימית.

אתם מוזמנים כמו תמיד להגיב או לשתף אותי בתחושות שלכם, כאן או בעמוד הפייסבוק שלי

 

תגיות