הביצוע של הרביעייה האמריקאית ליצירה של היידן היה חסר גיוון, אך המשך הקונצרט כלל ביצוע מענג אוזניים לארנסקי ופנטזיה לפסנתר של בטהובן, שאינה יותר מאשר קוריוז