דיכאון חורף: אולי גם לכם זה קורה?
החורף הישראלי אמנם קל יחסית, והשנה אפילו קשה להגדיר אותו עדיין כחורף, אבל עבור לא מעט אנשים אוקטובר עד מרץ הם חודשים קשים, בהם הם חשים בירידה ניכרת במצב הרוח ובעלייה גוברת בצורך לישון.
התופעה הזו, שבאנגלית זכתה לשם הפואטי (SAD (seasonal affective disorder, יכולה להיות קלה יחסית, ואז היא מכונה בדרך כלל "דכדוך חורף", אבל לעתים יכולה להתבטא בדיכאון חמור, עד כדי קושי לתפקד ואפילו מחשבות אובדניות.
כדי שפסיכיאטר יקבע כי מדובר בהפרעה רגשית עונתית ולא בדיכאון קלאסי, הסימפטומים חייבים להיות ספציפיים לעונת שנה מסוימת, והתופעה צריכה לחזור על עצמה לפחות שנתיים ברציפות. אבל הדרך הטובה ביותר לדעת שאכן מדובר בדיכאון חורף ולא בדיכאון רגיל, היא שהוא פשוט חולף באביב.
השעון הביולוגי משתגע
בגלל שהתופעה נפוצה יותר במדינות שבהן יש מעט שעות אור ביממה במשך תקופות ארוכות של השנה, נהוג לייחס את דיכאון החורף לירידה בשעות האור שאליהן אנו נחשפים.
באוכלוסיות של מדינות צפוניות כמו קנדה או סקנדינביה מדובר ב-10 אחוז מהאוכלוסייה שסובלים מהתופעה. "בישראל אין נתונים סטטיסטיים מדויקים, אבל נתונים מאוסטין שבטקסס, שנמצאת בקווי רוחב מקבילים לשלנו, מצביעים על כשניים-שלושה אחוזים", אומר ד"רד"ר לוציאן מוסקוביץ פסיכיאטר בכיר מהמרכז הרפואי ע"ש סוראסקי בתל אביב.
מסתבר שמחסור בשעות אור הוא רק חלק מהתשובה. למעשה, מדובר בשיבוש של השעון הביולוגי של הגוף, שנובע לא רק מהירידה ב"פוטו פריוד" – משך האור ביממה, אלא גם משינוי בטיימינג של האור – השעה שבה מופיע האור לראשונה בצורה מספקת, שמובילה לתהליכים כמו ירידה של הורמון השינה, מלטונין ועלייה של המוליך העצבי סרוטונין.
"השעון הביולוגי המרכזי של הגוף צריך לעבוד בסנכרון מושלם עם השעון האוניברסלי, השעון של הטבע", מסביר ד"ר מוסקוביץ החוקר כבר שנים את הקשר בין השעון הביולוגי למצב נפשי. "ישנו ניסוי שהראה שאם מכניסים אדם לחדר חשוך לגמרי, מנותק מגירויי אור חיצוניים, השעון הביולוגי מתחיל לעבוד במחזור שונה – 25 שעות לעומת 24 שעות. כלומר, האור הוא זה שמאפס בין שני המחזורים – האוניברסלי והפנימי".
"בישראל", אומר ד"ר מוסקוביץ, "הביטוי של דיכאון חורף מתון יחסית, וניכרת בעיקר בהתנהגות "דובית" ורצון להתכרבל בבית עם התה והמרק; אין כמעט מקרים של דיכאון חריף ומשתק, שנפוצים למשל במדינות כמו סקנדינביה. גם היקף התופעה נמוך יחסית".
דיכאון חורף אצל ילדים
"לא ידוע לי על מחקרים רחבים שנעשו בקשר לתופעה הזו אצל ילדים", מסביר ד"ר מוסקוביץ, "אבל קלינית פגשתי מקרים של ילדים שהתלוננו על סימפטומים דומים והמצב שלהם השתפר באביב".
לדבריו, בני נוער הופכים להיות יותר פאסיביים, פחות רוצים לפגוש חברים ויותר רוצים להסתגר בבית. "הם גם הופכים להיות פחות פעילים גופנית ומעדיפים פעילויות שקטות, ולעיתים רואים גם אצלם הגברה של התיאבון והשמנה בעונת החורף".
ד"ר מוסקוביץ מסביר כי גם כך בגיל ההתבגרות הגוף יותר רגיש לסוג הדיכאון הזה, מכיוון שגם כך הגוף עובר טלטלה הורמונלית וישנן בעיות נוספות של השעון הביולוגי כמו קושי להירדם בשעה מוקדמת ורצון לישון יותר בבקרים.
ויהי אור - הדרך הבטוחה לטיפול
את הסנוניות הראשונות של דיכאון חורף בישראל רואים, כצפוי, עם המעבר לשעון חורף. "אבל אצל רוב האנשים זה מתאזן אחר כך, ואת הגל האמיתי אנחנו רואים החל באמצע דצמבר. יצא לי לפגוש גם אנשים שלא מסוגלים להיות בארץ בתקופה הזו ופשוט נוסעים לחופשה ארוכה במדינות מוארות", הוא מוסיף.
אבל יש דרכים פחות גרנדיוזיות להתמודד עם הבעיה. בראש ובראשונה, אפשר וצריך לאמץ שינויים באורח החיים. דברים שנראים שוליים – להשאיר חלון פתוח בלילה כדי לאפשר לאור להיכנס לחדר בשעת הזריחה, לצאת מהבית בבוקר כדי לספוג כמה שעות של אור, לעשות פעילות גופנית (והכי טוב – פעילות גופנית בחוץ בשעות הבוקר).
בנוסף, כדאי לא להיכנע לדחף למתוקים ולהשתדל לאכול פחמימות מורכבות, כדי לא ליצור שינויים חדים של רמות הסוכר בדם. ואם כל אלה לא עוזרים, לגשת לאבחון מסודר אצל פסיכיאטר, שימליץ על התערבות טיפולית – טיפול באור (פוטותרפיה), טיפול תרופתי או שילוב של שניהם.
"היום כבר יודעים שתוספת של אור לבן בהיר – אור שמכיל את כל הספקטרום הנראה של הצבעים – משפרת מאוד את המצב של הסובלים מההפרעה", אומר ד"ר מוסקוביץ. "חשיפה של חצי שעה-שעה ביום למנורה מיוחדת, בעוצמה של 5,000 עד 10,000 לוקס, תביא בדרך כלל להיחלשות או היעלמות של הסימפטומים בתוך שבוע עד עשרה ימים. את המכשיר ניתן לקנות דרך האינטרנט, ולהשתמש בו בבית. אבל חשוב מאוד לעשות זאת בתיאום עם רופא ולא על דעת המטופל, כי יש גם סיכונים הכרוכים בטיפולים באור, למשל פוטנציאל לפגיעה ברשתית מסוגי אור מסוימים".
ד"ר מוסקוביץ מסביר כי "יעילות הטיפול באור הוכחה על כ- 70 אחוז מהמטופלים בשיטה. אבל אם לא רואים שיפור מנסים להגביר את משך החשיפה או את עוצמה, ואם גם זה לא עוזר ניתן להוסיף טיפול תרופתי".
בדיקה עצמית: אולי גם אתם בדיכאון?
אם יש לכם אחד או יותר מהסימפטומים הבאים, יכול להיות שגם אתם לא חסידי חורף מושבעים.
- שינויים בדפוסי השינה (בדרך כלל צורך ביותר שעות שינה, גם בשעות היום, אבל יכולים להופיע גם נדודי שינה).
- תיאבון יתר, ובעיקר תשוקה לפחמימות.
- חוסר אנרגיה וירידה בתפקוד.
- מצב רוח ירוד על בסיס כמעט יומיומי.
- חוסר רצון לפגוש אנשים או קושי ליהנות מפעילויות חברתיות ואחרות.
- קשיים קוגניטיביים וירידה בריכוז.
- ירידה בחשק המיני ואצל נשים גם החמרה בתופעות של תסמונת קדם וסתית.
React to WordPress