מה לעשות כשהבחור מתלהב מדי
היא יושבת מולי, יפה וחטובה, בשלהי שנות השלושים שלה, רווקה.
היא מספרת לי שהוא נראה טוב, שרמנטי, משכיל, יש לו עבודה טובה והוא נראה מבוסס.
סוף סוף מישהו ראוי שהיא הכירה!! אבל נוצר פיצוץ והיא חייבת עזרה.
זה התחיל נפלא: הוא הזמין אותה לארוחת ערב במסעדה מפוארת, למחרת לקח אותה לטיול בוקר ליד הים,
בערב - הוא ביקש ממנה שתבוא איתו לאירוע משפחתי, "תזרמי" הוא ביקש, והיא הלכה.
היא הרגישה שזה מוקדם מדי, מהר מדי, אבל זה החמיא לה. החמיא לה שהוא רוצה להציג אותה בפומבי, ועוד לפני משפחתו.
יומיים אחרי זה הם הלכו בנמל, עברו דרך חנות מפוארת והוא קנה לה שמלה ב2500 ש"ח, "בחורה יפה צריכה בגדים יפים". היא הייתה נבוכה אבל שמחה על כך שהוא נדיב ומפנק.
אחרי שבוע וחצי של קשר אינטנסיבי הוא הביע רצון גלוי להכיר אותה לילדיו מנישואיו הקודמים.
היא התחילה להרגיש שהיא נסחפת, הכל מתקדם מהר מדי וזה מפחיד אותה: "אני מפחדת שהוא יברח אם אעיר לו, אז אני זורמת".
היא סיפרה שהיא ביקשה ממנו בעדינות להאט את הקצב אבל הוא התעלם והיא נסחפה אחריו.
ואז קרה הפיצוץ: הוא לא התקשר יום אחד,, היא כעסה, כשחזר אליה, התחמקה ואמרה שהולכת עם חברה לים, הוא לא הבין את הקרירות שלה ואת חוסר ההיענות שלה ונוצרה אי הבנה שהובילה לריב.
מי מכתיב את הקצב?
הרצון לרצות, לא להרגיז, לא להיות "כבדה" הוא בעוכרנו בתהליך ההיכרות הראשוני.
זה מחמיא לנו שגבר "רודף אחרינו " ולא מרפה, אבל אליה וקוץ בה:
בדרך הזו אנו עתידות לאבד את הרצונות שלנו, להיסחף לתוך הרצונות של הבחור ואז כשזה מתפוצץ כי אנחנו לא עומדות בציפיות, אנחנו לא מבינות למה- "הרי זרמנו עם כל מה שהוא רצה".
למעשה אנחנו עושות בדיוק את מה שלא מומלץ.
קצב ההיכרות צריך להיות מותאם לשני הצדדים, ואם יש צד אחד שמכתיב קצב והשני מרצה, מערכת היחסים הזו יכולה להיגמר מהר ובמפח נפש.
תסמכי על האינטואיציה שלך
תקשיבי לאינטואיציה שלך ותבטחי בעצמך.
בשלב, שבו אנו מתחילות קשר חדש ומייחלות סוף סוף לזוגיות טובה, אנחנו מרגישות את הסתירה הזו: מצד אחד "לזרום" ולא לפחד ולתת צ'אנס, להיסחף וכו'
ומצד שני הפחד לעשות טעויות, ההיסוס, והשליטה בקשר.
המצפן הכי חשוב הוא האינטואיציה שלך: אם את מרגישה שזה מוקדם מדי להכיר את הילדים שלו, את ההורים שלו זה בסדר.
אם את מרגישה שלנסוע איתו לסוף שבוע בחו"ל צפוף לך מדי זה בסדר.
זה לא אומר שאת "דופקת" את הקשר החדש, זה אומר שאת בודקת מה נכון גם עבורך, וגם את שולטת בקצב.
גבולות גבולות גבולות
למה להציב גבולות בעצם?
גבולות הם חלק מאוד חשוב במערכת יחסים ובתחילת הדרך. חשוב להציב גבולות כדי שהקשר יהיה נעים לשני הצדדים, כדי שהוא יכיל את המרחב הפרטי של כל אחד מבני הזוג.
על מנת לא להפוך ל"מרצה" בקשר, אלא לבעלת צרכים שווים בקשר הזוגי. חשוב שמלכתחילה "תזרמי " גם עם הדופק הפנימי שלך והרצונות שלך.
את הצבת גבולות בתחילת קשר צריכה להיעשות בעדינות ואלגנטיות:
כשהוא מזמין אותך לבילוי אחרי בילוי , אפשר לומר: "זה מאוד מחמיא לי שאתה רוצה להיות איתי, לצערי אני לא פנויה היום", או "אני זקוקה למנוחה היום", או "יוצאת עם חברות היום, אשמח להיפגש מחר".
להחמיא לבחור, לתת לו הרגשה שאנחנו רוצות לראות אותו שוב, אבל להכתיב את הקצב בזמן ובמקום שנוח לנו.
לא לפחד ש"הוא יברח", או יחשוב ש"את לא רצינית" ההפך הוא הנכון. הוא ידע לכבד את הזמן שלך, את העיסוקים שלך וינסה להתאים את עצמו ביתר שאת.
לפנייה בנושא ייעוץ ואימון אישי לבנייה ומציאת זוגיות
לימור פרידמן - מאמנת אישית
050-6205467





React to WordPress