כולנו מחפשים מציאות, בטח כשמציעים לנו רכישה ב-10% מהסכום בלבד.

 

זה בדיוק הרעיון שעומד מאחורי אתרי המכרזים והמכירות הפומביות באינטרנט - שמתרבים כמו מגיפה בזמן האחרון, ומנסים לפתות אתכם לקנות אצלם במחיר מוזל מאוד. כל מה שצריך זה להגיש הצעה. אבל האם מדובר באמת באופציה קלה וזולה לביצוע רכישה, או בהוצאת כסף על מקסם שווא שלא תקבלו ממנו כלום?

סוגי המכרזים

יש כמה סוגים של מכרזים ברשת:

1. המכרז שמבקש מכם להציע את הסכום הנמוך ביותר, אבל גם כזה שאיש לא הציע קודם. באופן זה ייתכן וההצעה הזוכה תהיה גבוהה לכאורה, אבל תאפשר זכייה מכיוון שכל ההצעות הנמוכות יותר היו זהות ופסלו אחת את השנייה.

 

2. בשיטה אחרת ישנו מחיר גג, העומד על סכום של מאה או מאתיים שקלים, ושוב אנו נדרשים להציע הצעה "ייחודית" שלא הוצעה קודם, אחרת ההצעה "תישרף", כלשון התקנון.

תשלום החל מההצעה הראשונה

ברשת קיימים עשרות אתרי מכרזים, חלקם ותיקים ומבוססים בנוף האינטרנט הישראלי כמו אולסייל ו-פי1000, וחלקם מוכרים פחות. כשנכנסים לאתרים הללו, הכל נראה קל עד כדי גיחוך: ההרשמה חינם ומתבצעת בפשטות, עליכם רק לבחור שם משתמש ולהכניס מספר פרטים אישיים לאתר. אבל התשלום יתחיל להיגבות החל מההצעה הראשונה שתינתן באתר, לאחר שתכניסו את פרטי כרטיס האשראי.

המשותף לכל המכרזים הוא העובדה שכל הצעה עולה כסף - וכאן המקור לרווח שעושים בעלי האתרים. עלות ההצעה במכרזים משתנה ממכרז למכרז בהתאם למוצר אותו אתם מעוניינים לרכוש, החל מ-10 שקלים למוצרי חשמל בסיסיים ועד לכמעט מאה שקלים למוצרים היקרים כמו מכונית.

 

באתרים מציינים כי "זוכה במכרז הוא זה שהציע את ההצעה הגבוהה ביותר והייחודית, כלומר שאף אחד אחר לא הציע הצעה זהה לשלו". כדי "להקל" על המתמודדים, באתרים מסוימים מציעים חבילה של הצעות במחיר מוזל, ובכך להציע יותר וגם לחסוך כביכול. מחירי החבילות משתנים, ומגיעים גם ל-1600 שקל תמורת הגשת הצעות בשווי של 2000 שקלים.

 

גם הצעה שנפסלת תחוייב בתשלום

יודגש שהמחיר לעיל הוא רק עבור הגשת ההצעות – וגם לאחר שהבטחת "בנק של הצעות" לא ניתן להגיע למצב של זכייה בטוחה. ניקח למשל את התקנון של אחד מהאתרים: "אם הוצעו שתי הצעות מחיר דומות – שתי ההצעות ייפסלו ולא יהיה ניתן להגיש הצעה זו שוב במכרז". חשוב לזכור שגם אם ההצעה נפסלת, עדיין נגבה עלייה תשלום.

"זה לא מכרז, זאת הגרלה"

לאור כל הקשיים לקלוע להצעה הזוכה, פרופסור צביקה נאמן, ראש בית הספר לכלכלה באוניברסיטת תל אביב ומתמחה בתיאוריה כלכלית ובתורת המשחקים, סקפטי מאוד בנוגע לאפשרויות ההצלחה במכרזים מהסוג הזה: "גם אם מומחה יגיד לך שהוא יכול לעשות את זה, אני לא מאמין שהוא יכול". לדבריו, עצם הכינוי של האתרים האלו בשם "מכרז", היא הגזמה. "הרושם שלי הוא שלא מדובר במכרז אמיתי, זו בעצם הגרלה שמציגים אותה כמכרז על מנת שהיא לא תיחשב כהגרלה".

 

נאמן מסביר שיש הרבה מוקשים במכרזים, ומסביר את השיטה ממנה מרוויחים בעלי האתרים: "מי שעורך את המכרז בסופו של דבר מוכר בזול, אבל בינתיים מאות ואלפי משתתפים שילמו על מנת לתת הצעות. הרבה מאוד אנשים משתתפים, כל אחד משלם מעט, ורק אחד זוכה. הזוכה מקבל יותר ממה שהוא שילם, אבל בסך הכול הסכום שנאסף הוא הרבה יותר גדול מהערך של הפרס".