טוב לראות שבצלאל הולכת ומאבדת את הזחיחות שאפיינה אותה, את הציניות הכוזבת ואת נפתלות טון ההפוך על הפוך הלא מתחייב לטובת מבע של כנות, השתדלות ודיאלוג צנוע יחסית עם הצופה