מאת: בשמת בידרמן

לאוסף הרשתות החברתיות מצטרפת חברה חדשה: Women.com, השואפת לייצר קהילה של נשים מרחבי העולם שתדון במגוון הנושאים שמעסיקים נשים - קריירה, פוליטיקה, מערכות יחסים, בריאות, סקס, יופי, אופנה, הורות ועוד. הרשת, שעדיין נמצאת בתהליכי פיתוח, מבוססת על שאלות שמעלות הגולשות לאתר לפי קטגוריות, ונשים אחרות עונות להן. שאלה עיקרית אחת מכל השאלות שעלו באותו היום, תזכה לככב בעמוד הבית.

 

עוד באון לייף:

 

סוזן ג'ונסון, המייסדת, עובדת פייסבוק לשעבר, יודעת דבר או שניים על רשתות חברתיות, ו-Women.com מבוססת על המלכה האם. רק נשים שיש להן פרופיל פייסבוק פעיל יכולות להירשם ל-Women.com, במטרה להפחית פרופילים מזויפים של גברים שמתחזים לנשים. אגב, ג'ונסון מציינת שטרנסג'נדריות אשר מזדהות כנקבה יותר ממוזמנות להירשם. לשאלה האם היו גברים שניסו לפרוץ לרשת, היא עונה שהיו כמה מקרים כאלה, אבל הן "פשוט ליוו אותם החוצה".

 

החזון הוא ליצור קהילה של נשים שירגישו בנוח לדבר בחופשיות ולהעלות שאלות בלי שגברים יתערבו בשיח. לדבריה, הבחירה במבנה של שאלות ותשובות נעשתה כיוון שהוא מתאים יותר לנשים: "שאלה טובה היא בסיס לשיחה מצוינת בין נשים". השאלות נעות בין "האם קיימת יחסי מין כדי  להתקבל לעבודה?" ו"האם את מרגישה רע בשביל המפורסמות שתמונות העירום שלהן נגנבו?", ל"זקוקה לעזרה עם האייליינר הנוזלי!".

 

Women.com. חברה חדשה לאוסף

 

ג'ונסון טוענת שרשת לנשים בלבד מאפשרת להציף נושאים שלא היו עולים בפייסבוק: "אחת משאלות היום הייתה 'בעלה של חברה שלי בוגד בה, האם להגיד משהו?'. זאת דילמה אמיתית, אני לא חושבת שמישהי הייתה מעזה לפרסם אותה בפייסבוק. או שאלה כמו 'כיצד לחנך את הבת שלי כך שתכבד את עצמה?' - אפשר להריץ את השאלה הזאת בגוגל, אבל התשובה תמיד תהיה מוגבלת, ובפייסבוק לא תהיה לך גישה לקהילה של נשים בעלות ניסיון חיים".

 

אז לפייסבוק, טוויטר, אינסטגרם, וואטסאפ, סיקרט ואחרות יש אחות חדשה, לנשים בלבד. אני מנסה לדמיין איך ייראו חייה של אושיית רשתות חברתיות: פותחת את הבוקר בפייסבוק - בודקת נוטיפיקציות, קפה, סטטוס + גלילת הפיד; קוראת משהו שמעצבן אותה ומצייצת על זה משהו שנון בטוויטר; קפה שני, היא מרגישה ממש טוב היום, אז מעלה תמונה מחמיאה לאינסטה; תוך כדי היא עם החברות, המשפחה והאמהות מהגן בוואטסאפ; ומה, היא לא תבדוק מה הדיבור בסיקרט? אין לזה צורה. הופ - הלך חצי יום עבודה, והיא בכלל עוד לא הגיעה לחצי מהדברים שרצתה להציץ בהם ברשת, אף על פי שהיא שמעה שהרשת החברתית לנשים בלבד היא הדבר הבא.

 

לא, באמת, למי יש זמן לכל זה? בתור אחת שאפשר לומר שגרה בפייסבוק, אני לפעמים מוצאת את עצמי כל כך מותשת מחיזוק הפרסונה שלי ומהבדיקה הכפייתית של מי הגיב לי, מי עשתה לי לייק והיי, חברה כתבה לי על הוול! אני לא בטוחה עד כמה אנחנו זקוקות לרשת חברתית נוספת, ועם כל ההערכה האמיתית שלי לידע נשי משותף, קבוצות וקהילות של נשים הן לא תמיד מרחב בטוח כמו שהן מתיימרות להיות. אין צורך להאדיר מרחבים של נשים בלבד: על אף האמונה החזקה שלי בחברויות בין נשים - כמו גברים, גם נשים הן בנות אדם ולפעמים גם הן מאכזבות ופוגעות.

 

השיח הפנימי הזה הוא במובנים מסוימים בריחה למקומות הנוחים, שבהם לא ניאלץ לכעוס ולבעוט, ורק יהנהנו וילטפו לנו את הראש בהבנה. זה מאוד חשוב, אין כאן עוררין, אבל לא תמיד זה מספיק (ובכלל, לא בשביל זה הוקמו עשרות פורומים שמתמחים בנושאים אזוטריים לחלוטין?). 

 

אין ספק שהפלטפורמה הזאת היא חממה, וגם כאלה אנחנו צריכות, אבל חשוב שלא נסתגר בגטאות האלה. אחרי הכל, גם בסוגיות של איך לחנך את הבת לכבד את עצמה - חשוב לי לשמוע, לא פחות מדעותיהם של נשים, את דעותיהם של גברים - בין שהם רווקים או אבות מנוסים.

תגיות