השלדים בארון של בעלי הכוח
מה משותף ליוסי פריינטי, מאיר שטרית, סילבן שלום, ליאו ליידרמן ואורי שגיא? כולם גברים, ברור. אבל חוץ מזה, הם כולם היו מועמדים לקידום או למינוי לתפקיד ציבורי בכיר, ואז נתגלו שלדים בארונם. לכל אחד מאלה, אשר בילו עשרות שנים בתוך המערכת, איכשהו צצה פרשה מהעבר שמרימה את ראשה בדיוק בתזמון הגרוע ביותר עבורם. ועבור כל אלה, הפרשה כוללת טענות (לכאורה, אולי, כאילו, בטעות, בהסכמה) על הטרדה או תקיפה מינית.
עוד באון לייף:
אצל פריינטי ושטרית מדובר בעוזרת הבית (צירוף מקרים? נראה שכן), אצל סילבן זו עובדת לשעבר במשרדו (זה היה לפני 15 שנה, איך היא זוכרת?), אצל ליידרמן זה קרה בכלל בחו"ל, ואורי שגיא, אף על פי שהודה, גם בעצם הכחיש.
"אז מה? הם בסך הכל קומץ קטן ממאות רבות של מועמדים להנהגת ההגמוניה. יש כאן סיפור בכלל? חוץ מזה, 'חשד' זה לא הרשעה, ולמיטב זיכרוני עדיין קיימת חזקת חפות במערכת המשפט הישראלית" (טוקבקיסט).
ובכן, ידידיי "כנסו כנסו" - יש כאן סיפור. הסיפור, בקצרה, הוא על כוח, על שררה.
כשמראיינים את הקולגות של החשוד בעבירות מין, הם תמיד נורא מופתעים: "הוא מלח הארץ. תמיד ביצע תפקידיו בנאמנות. מנהיג אמיתי!". האמת היא שזה לא מפתיע בכלל. תקיפה מינית קשורה הרבה יותר לכוח מאשר למין. למעשה הקשר העיקרי שלה למין הוא שהיא נעשית ברוב המכריע של המקרים על ידי גברים, כלפי נשים. אבל הטרדה מינית במקרה הקל, ומעשים מגונים ואונס במקרים הקשים יותר, הן פעולות של הפעלת כוח על אדם (אישה) שנמצאת בעמדת כוח פחותה משל הפוגע. ההטרדה המינית היא עוד צורה של שימוש בכוח, שהגברים שמבלים את הקריירה שלהם בניסיון לצבור כמה שיותר ממנו, נוטים לשאוב אותו מכל פינה אפשרית במשרד ובבית.
דמיינו איזו דמות של אביר במשחק מחשב, שמתחזק ככל שהוא צובר נקודות בונוס ועובר שלבים. בדימוי הזה, כל אויב שמובס בדרך הוא כמו, ובכן, אויב שמובס בדרך, וכל יהלום שנאסף ונצבר לנקודות הוא החיילת, עוזרת הבית, מנהלת הלשכה או הקולגה שאיימה על סמכותו קצת יותר מדי.
פריינטי פרש, רגע לפני המירוץ למפכ"לות. והאמת? סבבה לי עם זה. לא מעניין אותי כל כך אם הוא פרש כדי שלא נדע בוודאות מהם השלדים בארונו. גם לא כל כך חשוב אם מישהו מבעלי השררה החליט להשקיע יותר במשפחה "על אמת" או לוקח לעצמו וליועציו את הזמן לקבור סודות עמוק יותר. מה שהופך את הפרישה הזו לסבבה, הוא שבניגוד לשחיתות, לשוחד, להדחת עדים ולהפרת אמונים, המסתמנים כרגע כנטולי השלכות - ייתכן שאנו חוזות בניצנים ראשונים של הפנמה שחשד בעבירות מין יכול להרוס קריירה.
ככל שיותר מועמדים מכובדים שכאלה יבינו שברגע הגילוי על מה עשו לנשים בסביבתם הקרובה, יקום קול זעקה כה עוצמתי שיביא להפסדם במירוץ - כך ישתנה גם יחסו של הציבור הרחב לעבירות מין. כך התקשורת תחבק פחות, תיתן פחות במה ל"שפכו את דמי" ו"הוציאו דיבתי", ותסייע לנו להוקיע מתוכנו את האבירים צוברי הכוח על חשבון גופנו.
ואם עבירות מין יתחילו להרוס קריירות, כפי שנכון וראוי, אז אלה שרוצים להגיע לפסגה ידאגו להפסיק לבצע אותן. עד אז, התפקיד שלנו, הציבור, הוא לחפש את השלדות בארונם של המועמדים שיכורי הכוח, ולהקים את קול הזעקה שיביא לפרישתם מהמירוץ.
React to WordPress