בתערוכתו החדשה ממשיך דרור דאום ליצור הצהרות געגוע וערגה בדרכים מתוחכמות, תוך עיסוק ברגש הגולמי ובה בעת במדיום הצילום כשלעצמו ובאפשרויות הרפלקטיביות שלו