ממהרת
"ממהרת" זו התשובה שלי כששואלים אותי מה אני עושה.
תמיד אני ממהרת.. אם זה לעבודה, לאסוף את הילדים מהגנים או מחוגים,
וגם, כן כן, למרבה ההפתעה לפעמים אני ממהרת גם לדברים שקשורים אך ורק-אליי- כמו למשל פגישה עם חברות, או מניקור או ספר או סתם בילוי עם הבעלול..
אבל בשעות הצהריים אני הכי -הכי ממהרת. ולמה זה? כי הבטן מקרקרת!
ורומזת שאני צריכה לאכול ושעוד מעט גם הילדים יחזרו רעבים והבעל ישוב מהעבודה רעב..
אז מדי פעם אני חוטאת ומוציאה איזה בורקס\מלאווח\פיצה מהמקפיא.
אבל לפעמים אני משקיעה "קצת" יותר ומכינה פסטה- אבל גם היא עם פטנט- אני מכינה את הפסטה והרוטב בסיר אחד!
זה ממש פשוט- קוצצת עגבניות, עלי בזיליקום, שתי שיני שום ובצל.
שמה בסיר ומוסיפה פסטה לא מבושלת.
מכסה את הכל במים, מרתיחה ואז מנמיכה את האש ומבשלת עד שהכל יהיה רך והמים יתאדו, בערך 20 דקות ו..זהו. מוכן.
אפשר גם להוסיף רסק עגבניות, וכל תוספת שרוצים כמו למשל פטריות או טונה..
אז עכשיו אחרי שעשיתי לעצמי חשק- אין ספק שזה מה שאכין מחר :)





React to WordPress