סקי 3

ליום הולדתה של מרג' קנה לה בארט סימפסון כדור באולינג מתנה. מכיוון שמרג' לא משחקת באולינג, הוא חרט על הכדור את המילה "בארט" על מנת שמישהו, לעזאזל, יוכל להשתמש בכדור הזה.

ליום הולדתה של אשתי היקרה הזמנתי לנו חופשת סקי. שכנעתי אותה שזה יכול להיות רעיון מצוין לחזור לימים הללו בז'נבה, עת היינו יוצאים למסעות סקי יחד. כשהתחיל להסתמן פרצוף של "איזה עוד אלטרנטיבה יש לחופשה זוגית בחו"ל ?", הוספתי עוד כמה מרכיבים לחופשה שהפך אותה למנצחת ללא עוררין ? מלון ארבעה כוכבים עם ספא, הורדת ימי הסקי למינימום, אתר סקי קרוב לז'נבה לטובת הפחתת אורך הנסיעה וביקור חברים.

לאחר שזכיתי לאמונה של אשתי, מסנוור מאדי ההצלחה, נכנסתי לשאננות, וכמו פוליטיקאי משופשף כשמגיע הזמן ? הבטחות לחוד ומעשים לחוד. החברים שלנו מג'נבה כבר לא היו זמינים ובחרו לבלות בחופשה דווקא בתאריכים שלנו. המלונות הקרובים לז'נבה היו בתפוסה מלאה. נותרנו אני, אשתי, ומלון ספא צרפתי בקצה העולם.

סקי 4

הגענו למלון לפנות ערב. לא נחנו. לא אכלנו. מיהרנו לממש את זכויותינו בספא המפואר. שמנו עלינו את חלוקי המגבת הלבנים ונעלי המגבת התואמות (שקטנות עלינו בשתי מידות לפחות) וירדנו לספא. בכניסה לספא שמעתי צווחה, והקול קולה של אשתי. רציתי לשאול אותה על מה ולמה, פתחתי את פי  ויצאה לה צעקה של "אייי". הבטתי מטה, המום ממכת הקור שקיבלתי בכפות הרגליים. ראיתי את רגליי צמודות לרגליי אשתי, מצופות בנעלי מגבת מיניאטוריות ספוגות מים בתוך אמבט לטיהור רגליים בכניסה לספא.

לאחר מספר שניות של מבוכה ושיח כעוס על "הטמטום של הצרפתים" החלטנו להיכנס לבריכה. מכת הקור ברגליים לא הכינה אותנו לבריכה המחוממת בזרמים קרים. "מה שלא הורג מקרר" אמרתי לאשתי וקפצתי לבריכה. אשתי הצטרפה. הצרפתים הללו חכמים. יודעים שהקור עוזר לזוגיות. בלית ברירה אני ואשתי נצמדנו נואשות זה לזו, מנסים להרוויח קצת רומנטיקה ועוד כמה מעלות צלזיוס.  עזר חלקית. החלטתי להתחמם יותר, להיאחז בגדת הבריכה ולעשות תנועות של רגליים חתירה. בגלל השפרצה אחת מיותרת על גבר שעיר צרפתי קיבלתי צעקה של "merde" במקביל לגוש דחוס בלתי מזוהה שנפל מפיו  וצלל לו במימיי הבריכה.  הסתתרתי מיד מאחורי אשתי ובקול צייצני השבתי  " je suis d?sol?". נצמדתי לאשתי עוד יותר על מנת להעמיד פנים של כזה שאף פעם לא השפריץ. ישבנו לנו שם עוד מספר דקות, עור ברווז לעור ברווז. לאחר שהגענו לסף היפותרמיה החלטנו לעבור לסאונה, לנסות להתחמם קצת. כשניסיתי לקום הרגשתי שמשהו נדבק לי לבגד הים. "מצחיק" אמרתי. "מושבי הבריכה הללו נדבקים לבגד הים".
"לא אצלי" אמרה אשתי, מביטה במסטיק של הצרפתי השעיר שנדבק לבגד הים שלי. "merde" אמרתי, ומתוך בושה הלכתי לסאוונה עם יד המסתירה את הטוסיק. כשהצלחתי להגיע בשלום לסאונה, קיוויתי להצליח לא להידבק למושב. "מקסימום תשאיר את בגד הים דבוק לספסל ותצא רק עם החלוק" הציעה אשתי ואני לא הבנתי אם זה ברצינות או בצחוק.

סקי2

בחדר התחלנו סיעור מוחות למציאת טכניקה להורדת גוש מסטיק מרוח על בגד ים יוקרתי מיוחד שנקנה במיוחד לקראת המאורע. "שמעתי שאם מקפיאים בגד עם מסטיק, הוא יורד בקלות" אמרה אשתי. יומיים שהה בגד הים במקפיא במטבח. לקראת סיום תקופת ההקפאה התפללנו. לבסוף הוצאנו רצועת בד קפוא שאיבדה כל צורה של בגד ים. המסטיק המרוח החליט להידבק עוד יותר חזק, ולהיכנס בין סיבי הפוליאסטר המשובחים. עברנו להפשרה על מחמם המגבות. גם לא עזר. "אני אתבע את המלון" אמרתי לאשתי. "מי שמע על מסטיק על מושב של ספא במלון ארבעה כוכבים. את הרגליים הם מקפיאים לנו לפני הכניסה לספא, אבל פוחדים לבדוק את הפיות של הצרפתים השעירים. שערוריה ".

לאחר אמבטיה של מים רותחים למשך שעה שלמה הצלחנו להפשיר ולהגיע לארוחת הערב במלון. בטעות הושיבו אותנו בשולחן של ארבעה. לאחר שכבר פרשתי את המפית על ברכיי, ניגשה המנהלת ובצרפתית אמרה "je suis d?sol?", והעבירה אותנו לשולחן של שניים. במעבר הזה נתקעתי עם המפית. להחזיר אותה לשולחן המקורי או לקחת אותה איתי? זו השאלה. מספר שניות נתקעתי עם הדילמה הקשה הזו. לאחר התלבטויות קשות לקחתי את המפית איתי. אך מה עושים עם שתי מפיות? אחת שמתי על הברכיים והשנייה הונחה לה בלית ברירה על השולחן, בצד, ליד הנר הדקורטיבי. בעת אכילת הקינוח הצרפתי המומלץ התחלתי להריח ריח שרוף. אשתי ניסתה לצעוק אך לא הצליחה. היא סימנה לי שאסתכל על השולחן. הבטתי הצידה וראיתי את המפית העודפת שלי עולה בלהבות , יוצאת בריקוד מדליק יחד עם הנר הדקורטיבי. "merde" אמרתי והתחלתי לעשות "פווווווו". האוויר שיצא מראותיי התגלה כרווי בחמצן והדליק עוד יותר את המפית. אחזתי אותה באומץ והצמדתי אותה לעמוד הסמוך, מנסה לרוקן כל כיס אוויר מהמפית. לאחר שאשתי צעקה "אתה שורף את הציפוי של העמוד", רצתי עם המפית המדליקה לבר וזרקתי אותה לכיור. בעלת הבית הסתכלה עלי ולא האמינה. " je suis d?sol?" אמרתי.

סקי 5

בגלל סיפור המפית החלטתי שלא לתבוע את בית המלון על הרס בגד הים. כתבתי עליהם ביקורת באינטרנט. אמרתי שהספא היה קר מדי בשבילנו, שכל החברים המקומיים שרצינו לבקר נמצאו בארץ ושקיבלנו כמעט ארבעה ימים מושלמים של סקי. הוספתי שם המלצה, שאם דבר כזה קורה, והתוכניות משתבשות, כדאי לעשות מה שאני עשיתי. כדי שאשתי לא תרגיש מאוכזבת פרגנתי לה בחולצה תרמית חדשה. במידה שלי.

סקי 1