כשנכנסתי לכנסת לפני כשנתיים התחלתי לקבל עשרות מכתבים מסטודנטים, עולים חדשים, מרוסיה ואתיופיה, שסיפרו לי שהם לא מצליחים לגשת למבחנים. כשהעמקתי בסוגיה, התברר שהסוכנות היהודית הפסיקה את התקצוב למינהל הסטודנטים העולים. גוף ממשלתי שהוקם כדי לתת תמיכה לסטודנטים עולים בעלי קשיים כלכליים. אנשים בעלי פוטנציאל שאלמלא מלגות מלאות וחלקיות לא היו יכולים להשלים השכלה ולרכוש תארים.

 

כמו אלפי אקדמאים יוצאי אתיופיה, גם אני הצלחתי ללמוד משפטים בזכות המלגה כזו. שכן להוריי העולים מאתיופיה לא היה סיכוי לממן לי לימודים. אלמלא המלגה שקיבלתי בגיל 21, אני בספק אם הייתי מגיעה למקום בו אני נמצאת כיום, בשלב זה בחיי.

 

זה היה המפגש הפרלמנטרי הראשון שלי באנשים השקופים, וזו היתה ההבנה הראשונה שלי שאני יכולה לעזור, לפתור את המשבר. שזו המשמעות העמוקה והרחבה של היותי "מקבלת החלטות". כי זה מה שתמיד שאפתי לעשות: לנתב תקציבים למקומות הנכונים, לפעול ולהשמיע את קולם של האנשים השקופים, של אוכלוסיות מוחלשות. 

 

ביחד עם חברי כנסת נוספים מהסיעה, ביקשנו וקיבלנו פגישה דחופה עם יאיר לפיד, שר האוצר. לפיד הבין מיד את משמעות הקיצוץ בתקציב, והקציב 30 מיליון שקל לטובת הסטודנטים העולים. הרגשתי שבכך אנחנו שוברים את מעגל חוסר ההשכלה, ומונעים משכבה שלמה של צעירים חסרי אפשרות כלכלית ללמוד, להמשיך קדימה ולא להישאר מאחור - מה שנקרא שוויון הזדמנויות

 

וזה בדיוק מה שינחה אותי בקדנציה הבאה, זה הקו שינחה אותי. המטרה שלי בכנסת אינה לעסוק בהכרח בנושאים פופולריים שמקבלים כותרות ראשיות – אלא בנושאים שהלוואי והיו מקבלים. חשוב לי להשמיע את הקול של אוכלוסיות שקולן שלא נשמע.

 

כמובן גם בנושאים של נשים, שסובלות מאפליה במגוון תחומים ובהן חלק מהאוכלוסיות החלשות. למשל, סייעות בגני הילדים או נשים המועסקות כעובדות קבלן או נשים הסובלות ממחלות נפש, אמהות יחידניות, שעלולות בשל כך לאבד את זכותן לאימהות על ילדיהן, המוצאים מהבית לאומנה.

 

אבל יש לי גם בשורה: נשים חזקות, כמו נבחרת חברות הכנסת של "יש עתיד", שהשיקה השבוע את "תכנית יש עתיד למען הנשים", יכולות להוביל שינוי בפרלמנט במגוון תחומים. לנו, הנשים, יש רגישות בולטת לקבוצות שנעדרות ומודרות מהשיח הציבורי. דרך הטיפול שלנו בתופעות השונות היא בעלת ביטוי נשי מובהק. ואני מקווה מאד שבכנסת הקרובה נראה עשייה של נשים חזקות בעמדות מפתח לתת את היכולות לסייע לנשים מוחלשות לפרוץ קדימה.

 

החזון שלי הוא לחזק את החוליות החלשות בחברה שלנו. זה בא מהמקום האישי שלי, מכך שראיתי את הוריי, החכמים והפקחים, לא מצליחים לבטא את עצמם בתוך חברה לא סובלנית וזאת  רק משום שלא הבינו את השפה. הניסיון האישי שלי זה הוליד את 'חוק המתורגמן', הקובע כי עובדים סוציאליים המבקרים קטין ובני משפחתו בבית עולים, יגיעו בלוויית מתורגמן הדובר את שפת המשפחה, בכל הנוגע להליכים של הוצאת ילדים מהבית. זאת במטרה לאחד ולהנגיש את שירותי הממשלה והקהילה לאוכלוסיות השונות.

בכל מה שקשור לאוכלוסיות מוחלשות אנחנו עדיין מפגרים מבחינת חקיקה וטיפול אמיתי -כחברה בריאה. אני רואה את עצמי נלחמת למען ומחזקת את הנשים בפרט ואוכלוסיות מוחלשות בכלל.