למה הייתי חייב לכתוב את הספר "ערך אישה".
לפני עשרים שנה בחורף של 1994, בזמן שניסיתי לשוב לביתי לאחר עוד יום מפרך במכבסות שחנה אישתי ואני נהלנו, נפגעתי קשה בראשי מאבן שנזרקה לעברי על ידי מפגע ערבי. האבן ריסקה לי את הראש והזכוכיות חדרו לי כ"בונוס" לתוך עיניי וראשי שהתפוצץ. עד לרגע זה חשבתי ש"גורלי בידיי" וכל העולם מסתובב סביבי.. מרוסק נפשית וגם גופנית עברתי סדרה ארוכה ומפרכת של בדיקות וטיפולים בבתי חולים שכמובן בשום מקרה, אף אחד מהרופאים לא העז לנבא את גורלי אם וכאשר אחלים...
לאורך כל אותו הזמן הובלתי ונתמכתי על ידי אישתי חנה שהתגלתה כחברה אמתית (בשעת צרה אתה מגלה מי הם חבריך באמת..)והסיבה שאני אומר "הובלתי ונתמכתי" היא לא סתם, פשוט איבדתי לזמן מה את מאור עיניי והרגשתי כמונגולואיד עם ראש ענק שנראה כמו קריקטורה צבעונית עקב כל שטפי הדם . חנה, שתמיד חשבתי שהיא "קצת" עוזרת לי בעסק התגלתה כלביאה אמתית!! לא רק שהיא דבקה בי ולוותה אותי לכל בדיקה (וכאלה היו הרבה..) היא גם טיפלה בבית, בשלושת ילדינו, בישלה, ניקתה, וגם מילאה את חלקי בניהול העסק! ואני? יכולתי רק להביט בתדהמה גמורה בעוצמה הנשית שמעולם לא הכרתי (גם לאחר 15 שנות נישואין).
תמיד חשבתי שכבליין לשעבר שאני יודע מה זאת אישה , אבל את ההפתעה שהייתה מנת חלקי באותה התקופה לא אשכח לעולם!!





React to WordPress