כולנו חווים רגעים של משבר אולם יש תקופות בחיים שאי אפשר לתאר אותן כ'רגע' של משבר כי אם 'משבר' במלוא מובן המילה. תקופה טרופה שבה אתם מרגישים שעולמכם מתהפך עליכם, שאתם בעיצומה של סופת הוריקן שהורסת ומחריבה כל חלקה טובה בחיים שלכם, הופכת את הקערה על פיה ולא ברור לכם בכלל איך החיים יראו מעכשיו.

 

בתקופות האלו, בהן אנו מוצפים בכאב ופחד אנו מוצאים את עצמנו לפעמים זועקים לשמיים: "אבל למה??!?" "למה זה מגיע לי?" "למה עכשיו?"

 

אז זהו שיש תשובה. לכל דבר ביקום יש תכלית וכך גם לכאב ולסערה המתחוללת בחייכם.

אנחנו הרי נמצאים בתהליך התפתחותי בלתי פוסק והכיוון הוא תמיד למעלה. והרבה פעמים כחלק מהתהליך הזה פתאום מגיע הרגע הזה של שבר או סערה והסערה הזאת מגיעה בדיוק לפני פריצת הדרך המשמעותית בחיים. היא זאת שמפנה את הדרך לדברים חדשים ונפלאים שעומדים להכנס לחיינו. 

ברגעים משמעותיים כאלה חשוב שנשאיר מאחורינו את כל מה שאינו נחוץ לנו יותר וניקח איתנו צידה טרייה לדרך החדשה. יש תקופות בחיים בהן אנחנו צריכים לעשות סיבוב של 180 מעלות ולהתחיל לגמרי מחדש ופה מגיחה לה ההתערבות האלוהית ומפגישה אותנו עם המשבר. אם לא נהרוס את הישן וננתץ דפוסים ותבניות ישנות, לא נוכל להתקדם למקום חדש.

 

את ההשראה לכתיבת המילים האלו קיבלתי משני מקורות. הראשון הוא לקוחה שהיתה פה לפני מספר ימים ונמצאת בעיצומו של תהליך גירושין. עבורה זה מרגיש כמו צונאמי שמערבל לחלוטין את חייה ואילו אני מהצד יכולה לראות, בפרספקטיבה גבוהה יותר של הסיפור, כיצד הפרידה והשבר הזה מאפשרים לה לגדול ולצמוח ולהשאיר מאחוריה את כל מה שאינו מתאים ונחוץ לה לקפיצה ההתפתחותית שמתאפשרת לה עכשיו.

 

מקור ההשראה השני היה מאמר שקראתי על החיים בצל המהפכה בסוריה וזו כותרתו: "שילוב של כאוס חברתי ובגרות פוליטית הולידו אוטונומיה שמבוססת על דמוקרטיה השתתפותית, זכויות נשים וקיימות". כבר שמעתי לאחרונה על גדודי הנשים הכורדיות מעוררות ההשראה שנלחמות באומץ וחירוף נפש בחיילי דאע"ש ואף מצליחות להביס אותם וזה במקום ובחברה בה האשה תמיד נחשבת לנחותה מהגבר ואין לה כל נגיעה לעולמם של הגברים. מה שקורה זה, שמתוך ההריסות של המשטר הדיקטטורי בסוריה עולה וצומחת, במקום הכי לא צפוי בעולם, מערכת חברתית חדשה המבוססת על שלטון עצמאי ומתגבשת כישות פוליטית מתקדמת וסובלנית המבוססת על כל הערכים ההפוכים למשטר הדיקטטורה הישן.

 

בשתי הדוגמאות הללו אנחנו רואים ביטוי לצורך בהרס של הקיים על מנת לאפשר בניית יסודות ותשתיות חדשות למימוש גבוה יותר בחיינו האישיים או החברתיים.

 

אז בפעם הבאה שאתם או מישהו קרוב לכם חווים משבר שמרגיש לכם כמו סערה או צונאמי, תשאלו את עצמכם, ממה החיים מאלצים אתכם להפרד כרגע? ואיזה מבנה פאר חדש תבנו על הריסות משברכם הנוכחי?

הסערה הפרטית שלי התחוללה לפני מספר שנים ומבין שברי הריסותיה יצאתי אל הדרך בה אני הולכת היום. בזכות אותו משבר גיליתי את עצמי ואת ייעודי ומאז בעקביות אני צועדת בנתיב המואר הזה.

 

אם קשה לכם לראות את ניצוץ האור בתוך כל החשיכה אני מזכירה לכם שאני כאן וזהו תפקידי, לעזור לכם להאיר את המקומות החשוכים האלה. 

אתם מוזמנים באהבה להגיע לפגישת ייעוץ רוחני או למפגשי אימון אישי על מנת להבין ולדייק את הדרך שלכם, להפרד מהישן ולצעוד בבטחה לעבר החדש.

 

*צירפתי עבורכם תמונה של קלף המגדל בטארוט שמסמל את הרגע המכונן של החורבן וההרס שמגיע רגע לפני שמתאפשר לנו לצאת לדרך חדשה.

 

תגיות