אני גוש-דנית גאה שיודעת שהיא חיה בבועה. בועה לחה ודביקה, אם תשאלו אותי, אבל בועה עם הרבה אופציות – ים, תרבות, אוכל ומה לא.

 

החופשות שלנו, כשהן קורות בישראל, נדות בין "בוא ניסע לים המלח ונתאזן במים לכמה ימים" או "בא לי צימר עם מסאז' וקצת ירוק בעיניים". אנחנו שבלונים, מאז ותמיד היינו, ואין ספק שזה נושא שנצטרך ללבן בפעם הבאה שייצא לי ולבן זוגי לשבת האחד מול השני בהזדמנות כזו או אחרת.

 

אז כשחברה טובה שלי הציעה לי "בוא נעשה יום כיף וגם לילה בחיפה", כמעט נפלתי מהמדרגות, כי חיפה, עיר מהממת לכל הדעות, מעולם לא היתה ברשימת הטו גו ליסט שלי. כי היא לא רחוקה, בעצם, והיא תמיד שם, בעצם, והיא נחמדה, אבל מה בכלל ידעתי עליה?

 

או-הו, כמה שטעיתי. אלוהים שיכה בי עכשיו, כמה שטעיתי.

 

היכונו היכונו

 

קודם כל, עצה ראשונה, תסעו עם מישהי שמכירה קצת את העיר. או שתארגנו, כמו שאנחנו עשינו, סיור מטעם העירייה (בתשלום סמלי מאוד) בואדי ניסנס – שזו היתה הבחירה שלנו.  שעה וחצי סיירנו ברחובות המסקרנים, הוותיקים, הציוריים והצבעוניים של הואדי המקסים הזה, שמענו את הסיפור הגדול (ואת הסיפורים הקטנים) סביב המקום, אכלנו טוב – ואל תבקשו ממני המלצות. כל פלאפל שתיכנסו לשם יהיה מדהים. אכלנו שניים במהלך 36 שעות, והם היו מדהימים. קנינו פירות יפהפיים בחצי המחיר ממה שהם עולים אצלנו בגוש, ישבנו ותפסנו צל ליד חנות צילום ישנה, הלכנו שעות ברגע למעלה ולמטה, והיה פשוט נפלא.

 

סמטה קלאסית (מלמעלה), ומקדש הבהאים, בכניסה לואדי ניסנס (למטה)

 

 

בצהריים נסענו לוילה כרמל, מלון הבוטיק היפהפה שחברתי הזמינה לנו. בלב הכרמל, בשכונה ירוקה, שקטה ומתוקה, נמצא המלון, שלו היסטוריה ותיקה. בעבר, כך שמענו, הוא היה בית ההארחה הרשמי של משפחות האצולה החיפאיות. אפילו בן גוריון התאכסן שם, שתדעו לכם.

 

 

המלון שוחזר ושופץ והיום הוא פשוט שכיית חמדה עיצובית. מוקפד, שקט, איכותי ויפה. לא גדול, שקט ואינטימי, נעים ומזמין, פתרון גאוני למי שלא אוהבת מלונות גדולים ומסחריים.  במלון נמצא גם בית קפה מקסים (שם גם אכלנו את ארוחת הבוקר), כך שאפשר לפגוש גם את החיפאים הנחמדים שמגיעים לשבת בצל העצים.

 

אנקדוטה חביבה: בחדר לידנו השתכן זוג צעיר שבעבר התקיימה החתונה שלהם. ההתרגשות שלהם דבקה גם בנו, ולדעתנו גם בשאר הזוגות ששהו במלון הבוטיק, וכשהם יצאו לאירוע, נדמה לי שכולנו הסתכלנו עליהם קצת בקנאה, אבל עם המון התרגשות.

 

בערב  עשינו את הדבר הכי חכם שיכולנו לעשות. נעלנו נעליים נוחות (התלבשנו יפה, בכל זאת, אנחנו בחופשה), וטיילנו לנו ברחבי העיר – מהמלון המקסים שלנו, דרך הים, ירדנו קצת ברחובות, ואפילו הגענו עד לאיזור הגן הבאהאי ועשינו לנו תצפית מרהיבה על הנמל לכיוון עכו.  יש משהו בעיר הזו שמרגיע מאוד, לא יודעת להסביר את זה.

 

הלכנו כמה קילומטרים טובים, באוויר הנפלא של חיפה, הורדנו את הקלוריות מארוחת הערב, והסתלבט האמיתי היה כשעלינו במלון לגג, לsparoofהמגניב שלהם, לג'קוזי ולסאונה היבשה שהצליחו להשיל מאיתנו את כל שאריות הסטרס והעומס של השבועות האחרונים. כמעט נרדמנו שם, שכה יהיה לי טוב.

 

 

 

בבוקר יצאנו מהמלון מוקדם לריצה קצרה בחוף הים (10 דקות נסיעה, זה הכל), וכשחזרנו, חגגנו עם ארוחת הבוקר המצוינת של וילה כרמל. בוא נגיד ככה – מרוב אופציות וצבעים וטעמים על השולחן היה קצת בכי. טעמנו מהכל – זה בטוח, לא גמרנו כלום. ואנחנו לא ציפורים, לא היא ולא אני.

 

 

 

אז בפעם הבאה שאתן/ם מחפשים מקום מקורי, אחר, מעניין ומגוון לעשות בו סופש או חופשה קצרה, קחו את חיפה בחשבון. מלון מקסים כבר יש לכם, עכשיו תבחרו את התוכן.

תגיות