העבודות בתצוגת הבוגרים של שנקר היו משוכללות ברמה אחידה של שעמום, בויצו העיצובים נראו מגובבים באופן לא ברור ואילו בבצלאל התעקשו להיצמד לשיח הערטילאי של האמנות