בוקר רביעי מוצלח,

 

 

 

 

 

 

 

סיימתי לקרוא את הספר "עמק הפלאות" של אמי טאן.

השנה היא שנת 1905 בשנחאי. סיפור על נשים, קורטיזנות (פרוצות בבית בושת יוקרתי בשנחאי/סין), אמהות ובנות. הנופים האינסופיים של סין העל זמנית והעצומה. כל החושים נדרכים בזמן קריאת הספר הסוחף. לטעמי קצת יותר מדי ארוך. הספר חושני מאוד לאוהבות/י הז'אנר.

התיאורים מפורטים מאוד. אהבתי את שברי קטעי השירים הסיניים העתיקים.

גיליתי אמפטיה חזקה כלפי דמויות הנשים בספר. ויולט, לולו, פלורה, דלעת קסם, אפרסק ריחני שלימים הפכה לפומלה. נשים חזקות, חלשות, רגישות.

האמהות כאן בספר היא אמהות מסוג אחר, גידול ויולט תוך כדי ניהול בית בושת צמרת בשנחאי של סוף האלף הראשון. המנהגים המשונים, המנטליות, האלימות כלפי נשים, התלות העצומה של נשים בגברים ובתוך כל זה משתקפת עצמאותה של ויולט בתור אישה חזקה ואיתנה שמנהלת עסק וגם היא באשר היא נשברת כמו ענף ברוח החזקה. נכנעת איכשהו. נותנת את אמונה המלא ומתחרטת על מעשיה לאחר מכן, על כך שבטחה באדם רמאי, מאבדת את ביתה בתוך כל הסחף הזה ולשנים רבות. היא בטוחה שויולט נהרגה בתאונה, כך נאמר לה. אבל לא כך הדבר. הרבה שנים היא לא רואה את ביתה שלימים נהפכה גם היא לקורטזינה וגם ילדה בת מאהובה אדוארד את פלורה הקטנה. הרבה מגיפות ומחלות היו אז בסין כמו בשאר העולם ונופלים הרבה חללים. ביניהם אדוארד אהוב ליבה ונפשה, הנפש התאומה שלה. 

הסיפור של ויולט ואדוארד מרגיש לי פספוס אחד גדול, זה שיגע אותי בזמן הקריאה. כלומר, יכלו להיות לה שנים ארוכות של אושר ואהבה כנה ואמיתית וכשפלורה הקטנה ברקע, אך זה נקטע באיבו וכל כך היה לי חבל ממש ירדו לי דמעות של עצב וכאב. למעשה סיפור האהבה בין אדוארד המעודן והרגיש לויולט המקסימה היה גולת הכותרת מבחינתי של הספר, החמצה כזו גדולה ,אבל אלו הם החיים ודברים נקטעים באיבם, יש עצב ושמחה המהולים אלה באלה, יש מהמורות וקשיים.

הספר מאוד מסקרן כי אלו חיים של פעם ובסין הישנה, הכל שונה ומסתורי, דברים שאנו המערביים פחות מכירים ובוודאי מתקופה כזו ישנה.

דמיינתי והפלגתי עם הצבעים והנופים והמראות, והבגדים והאוכל הכל כך שונה מהאוכל שלנו. 

התיאורים של האוכל מצאו חן בעיני, הכל מיניאטורי וצבעוני, אוכל אחר. לא בטוחה שהייתי אוהבת את הטעמים. אבל אני רק קוראת ויש לי פריבלגיה לחוש דברים במחשבותיי, לא משהו גשמי ממש.

אני לא לגמרי בטוחה שכולן/ם יתחברו לספר הזה. הוא מלא בתיאורי זימה , הוא ארוך מאוד, הוא מספר על מחוזות רחוקים בסין הישנה כשיש הרבה נשים/אנשים שיתחברו אליו ולו מהסיבות הללו.

הספר מסתיים בשנת 1938.

תודה