לירן חג'בי לא אמור להתראיין בגלי צה"ל
בעקבות דו"ח המנהרות במבצע צוק איתן, בחר אראל סג"ל לראיין בגלי צה"ל דווקא את רס"ן במיל', לירן חג'בי, הקצין שהואשם בהטרדה מינית של מאי פאטל והורשע בהתנהגות שאינה הולמת. הדס שטייף חושבת שהריאיון הזה לא היה צריך להתקיים ולא צריך להתקיים בעתיד
בתגובה לדו"ח החמור על המנהרות בצוק איתן, אמצעי התקשורת חיפשו לראיין את הלוחמים שהיו שם. שיגיבו על הדו"ח מנקודת מבטם. בגלי צה"ל, הבית שלי, מקום העבודה שלי, התחנה בה אני משדרת באופן קבוע, בחר אראל סג"ל לראיין דווקא את רס"ן במיל' לירן חג'בי, מי שהיה מפקד גדוד צבר בגבעתי ולחם במבצע. לכאורה המרואיין מתאים לנושא הריאיון אבל רק לכאורה.
ארענן את זיכרונכם: נגד סא"ל (היום רס"ן) לירן חג'בי הוגשה תלונה על הטרדה מינית של פקודתו, מאי פאטל. ביולי 2015, במסגרת הסדר טיעון בבית הדין הצבאי הורשע חג'בי בהתנהגות שאינה הולמת קצין. בית הדין קבע, כי חג'בי כשל מבחינה פיקודית וערכית ונגזרו עליו חודשיים מאסר על תנאי, הורדה בדרגה מסגן אלוף לרב סרן ותשלום פיצויים לפאטל בסך 5,000 שקל. בעקבות האירועים פרש חג'בי מהצבא.
כשל מבחינה פיקודית וערכית. מאי פאטל ולירן חג'בי
הריאיון הזה עורר וויכוח חשוב: למרות שחג'בי נטל חלק בלחימה בצוק איתן, האם הוא האיש שראוי בבוקר הזה להתראיין?
יש הגורסים שעדותו של חג'בי בפרשת המנהרות חשובה וכי יש לה ערך חדשותי רלוונטי ובסופו של דבר, העברה שביצע חג'בי היא לא מהחמורות. במקביל לטיעון הזה נזרק גם "למה לראיין את חיים רמון זה כן בסדר? הרי גם הוא הורשע בעברה דומה". ובכלל, גם אחרים שהורשעו בעברות קשות הרבה יותר, מתראיינים ואפילו יושבים בכנסת.
לצערי הרב ולצערם של לא מעט מאזרחיות המדינה, הדברים הללו נכונים אבל הם עדיין לא הופכים את הריאיון הזה ל"בסדר". בבואנו לראיין קצין מורשע בתחנה שנקראת גלי צה"ל, ששייכת לצבא, אנחנו מזלזלים בערכים של הצבא עצמו. ורק בשל כך אסור היה לראיין את חג'בי. לדאבוני, יש די והותר לוחמים שהיו שם ויכולים לספר את סיפורם.
אכן, יש עניין חדשותי בריאיון הזה אבל בבואנו לשים על כף המאזניים את השיקול החדשותי מול השיקול הערכי, האחרון חזק מאיר וחשוב יותר. רבה יותר. נכון, הוא לא רצח ולא אנס אף אחת אבל הוא כן פגע בערכיות שצה"ל בחר לחרוט על דגלו - לעשות הכל כדי לשמור על החיילות והחיילים של כולנו. הערכיות הזו היא מעל הכל. זה המסר.
בחר במרואיין שנוי במחלוקת. אראל סג"ל
נוסיף לכך את העובדה שבשנים האחרונות, אנחנו מתעקשות לדבר על ענישה ברף הציבורי, המוסרי. על כך שבמקום בו ההרשעה ברף הפלילי לא מצליחה לעמוד, בכל הנוגע לנבחרי ציבור ולאנשי ציבור, הרף הציבורי חי ובועט. אנשים שביצעו מעשים לא מוסריים לא אמורים ולא צריכים להיות מוצבים בפרונט על ידנו. במקרה הזה חג'בי אף הורשע ברף הפלילי. לא מגיע לו את הפרס להיות מרואיין או להיחשב גיבור אחרי שכשל בעניין הבסיסי ביותר. המסר שעובר מהבחירה בו מעליב ומבזה נפגעות ונפגעי תקיפה מינית ואת כל מי שלוחם לצדן ולצדם כדי למגר את התופעה.
יוצא שבמקרה של חג'בי ההפסד היה כפול. הרי אף אחד לא ממש התייחס לאמירותיו. דברי המרואיין, חדשותיים חשובים, חכמים ומאירי עיניים ככל שהיו, לא עוררו כל עניין בציבור המאזין כי הכל התעסקו במרואיין עצמו. המאזינים נשארו עם דמותו מציץ מבין השיחים ומטריד את החיילת שלו מאי פטאל. והסערה שקמה בעקבות הריאיון הזה קברה עוד יותר עמוק את הנימוק החדשותי להביאו לריאיון בתחנה הצבאית.
לתוך כל אלה ניתן וצריך לצקת נימוקים חשובים נוספים ואת זאת אעשה בשיחה בבית שלי, גלי צה"ל, התחנה שבשבילה אני קמה ולוחמת כל בוקר מחדש.






React to WordPress