זה כמעט מיותר לכתוב משהו שמתנגד למה שהרב יוסף קלנר אמר בשיעור שלו, שפורסם בחדשות 2. זו אותה התלבטות נצחית האם שווה בכלל לפתוח דיון עם מישהו שיש לו תפיסה כל כך רחוקה ומעוותת של המציאות, מישהו שמציף את אותם טיעונים מעלי עובש וחסרי היגיון ומקוריות כל פעם מחדש.

הפעם לפחות נחשפנו למשהו קצת יותר מרענן: נשים יכולות לחשוב רק על דבר אחד, לכן אם הן צריכות לפנות שמאלה וגם יש רכב מולן – הן יעשו תאונה, כי הן לא מצליחות להתרכז בשני דברים במקביל, והן לא מוכשרות כמו גברים – עובדה שיש רק מיעוט 'בחורילות' בעמדות ניהול (שזה כמו להגיד תקרת הזכוכית רק הפוך), וגם שתדעו שכדי להתרכז, נשים צריכות לעשות משהו עם הידיים שלהן, למשל – לסרוג לגברים כיפות.

האמת, לראות ולא להאמין שמישהו מסוגל לדבר ככה, ועוד בצורה מודעת, כשהוא מצולם.

אבל הקלנר הזה לא מעניין מספיק בפני עצמו. הוא מפורסם רק בגלל אמירות שערורייתיות שלו מהעבר, והוא רחוק מלהיות בכיר במגזר הדתי. הבעיה היא שהרב הזה עומד ושוטח את טענותיו בפני קהל שאשכרה יושב ומקשיב לו, וגם משתתף באופן פעיל ויש לציין- מדובר בטובי בניה של הציונות הדתית. הישיבה 'עלי' נחשבת כאחת מהישיבות הבולטות והמשפיעות ביותר בקרב חובשי הכיפה הסרוגה. בין השאלות שהוא נשאל היו תהיות כמו "אז מה הנשים אם לא רוחניות, אינטואיטיביות?" [והתשובה: "בהחלט, תראה – בימינו אין להן כלום... הכל שם מבולבל"]. "מה זה הדבר הזה שאמרת שאין חכמה לאישה אלא בפלך?" [משפט שכל אישה בעולם הדתי גדלה עליו]; "המציאות שבה אנחנו התרגלנו להבין שגבר מיוחס למעשה ואישה מיוחסת לרוח, זה לא נכון?" [והתשובה: "ממש לא! מי הרגיל אותך לדבר כזה?! אפילו בקרב המרגילים לדבר עבירה לא שמעתי דבר כזה"].

התלמידים שואלים את הרב שלהם, בסוג של תמימות, שיסביר להם את אורחות העולם. אין מתקפה אחת על דבריו, וגם כשעולות תהיות הן מבוססות בעצמן על תפיסות שוביניסטיות אחרות על חלוקת תפקידים מגדריים, ולא באמת מנסות לאתגר את הרב - רק לוודא שאכן הצליחו לרדת לסוף דעתו.

והשאלה שלי היא: מי אתם, תלמידים שמוכנים להקשיב לדברים כאלה? אין לכם אחיות, אמהות, חברות או נשים שאתם מכירים בעצמכם ויכולים להבין לבד מה זה בדיוק אישה ואיך היא חושבת? שאולי אישה חכמה היא לא 'מוטציה'? לא ניהלתם אף פעם שיחה עם אישה וגיליתם שאין לה חשיבה מעוותת ושונה משלכם, או חזיתם בנס הגלוי של אישה שמצליחה לפנות שמאלה למרות (!) שהיו מכוניות מולה? באיזה קטע אתם הולכים לרב ושואלים אותו שאלות על המשמעות של להיות אישה. כיצד ייתכן שהדרך לתפקידי קצונה ופיקוד ביחידות העלית בצה"ל עוברת דרך שיעורים עם מסרים מיזוגיניים שאבד עליהם הכלח מזמן?

ההנחה שלי היא שיושבים בחדר לא מעט בחורים צעירים, בניגוד לקלנר. האיש הזה מורשה ללמד גם גברים וגם נשים (לא כ"כ ברור למה, אגב, אם אנחנו כאלה טיפשות) בתחילת דרכם, מתווה להם תפיסת עולם רוחנית וערכית. ואנשים עדיין מחפשים את השיעורים האלה ועדיין רוצים לשמוע עוד ועוד מהשטויות האלה, כאילו מדובר על תורה מסיני או תפיסת עולם חדשנית. כן, רק תן לנו עוד מהדעות הקדומות האלה, ותוכיח לנו אותן באותות ובמופתים לפי אחוז הנשים שזכו בנובל וסורגות כיפות כדי להתרכז!

קלנר שייך לדור שבו כבר התרחשה המהפכה הפמיניסטית, אבל לא הופנמה מספיק. התלמידים שלו כבר נמצאים בדור שאחרי המהפכה, שבו הם צריכים להיות טיפשים גמורים או לעצום עיניים באופן אקטיבי מול המציאות שבה נשים "משתלטות", לדברי קלנר, על העולם. הזעזוע האמיתי צריך להיות לא ממה שקלנר אומר, אלא מהשאלה למה הבחורים הצעירים האלה מגיעים מרצונם לשיעורים כל כך מטומטמים, שכל כך לא מכבדים אותם כבני אדם עם איזשהו בדל של שכל ויכולת התבוננות בעולם.

הבעיה היא שאני מכירה חלק, אולי מיעוט, מתוך החבר'ה שמגיעים לעלי. בחורים חמודים שהלכתי איתם לסניף ושלמדו באגף המקביל לבנים בבית הספר. הם יצאו עם חברות שלי, הם התווכחו איתי בפעולות ודיברו על אידיאלים של עזרה לזולת ותרומה למדינה. אני מכירה גם את אותן בנות שהלכו למדרשות שבהן קלנר לימד, והידיים שלי בעצמן היו אמונות על לא מעט כיפות אי שם לפני 8 שנים. קלנר מדבר קרוב קרוב אלי הביתה, ולמרות שהוא עצמו לא מעניין אותי, אנשים מאוד אמיתיים וגם סה"כ הגיוניים שלמדו אצלו ספגו עוד ועוד מהידע הזה.

הוא לא הראשון ולא האחרון שהלעיט את טובי בניה של הציונות הדתית בדרכי חשיבה מעוותות, שגרמו לגברים רבים להרים גבה כשאני זו שעניתי להם על שאלה הלכתית ולא אחד החברים שלהם. שחינך לכך שכבר מגיל צעיר הבנים יושבים לשולחן שבת והבנות מגישות את מה שבישלו להם. קלנר הוא קוריוז, הבעיה האמיתית היא שאני הייתי צריכה להתמודד עם התפיסות המעוותות של גבריות צבאית ותורנית עליונה, ונשים סורגות קטנות ורגישות. הייתי צריכה לשבת בשקט כשהגיעו שליחים גברים רוחניים יותר שילמדו אותנו תורה, לשכנע ולהשתכנע בעצמי ששנה של חבישת ספסלי בית המדרש, של לימוד גמרא והעמקה לנשים היא לא שנה של בזבוז זמן ורוחניות בינונית, אלא שנה משמעותית ומבגרת. שנה שמותר לי לקחת, למרות שניסו לשכנע אותי שבקרוב אהיה מטופלת בילדים וחבל על הזמן שלי. הייתי צריכה להוכיח לאחרים ולעצמי את מקומי, את ההספקים שלי, את הידע שלי. אף פעם לא שמעתי טיעונים כאלה על בזבוז זמן מושמעים ביחס לגברים, ואני יודעת שאני, ולבטח כמה מחברותיי, היינו בבית המדרש הרבה יותר מחלק מהחבר'ה של עלי.
חשבתי לתומי שהדיבור הנגוע הזה כבר נגמר, שכבר אין צורך להסביר את המובן מאליו. קלנר לא מחדש, הוא רק מזכיר לנו שהעבר עדיין כאן, לא בשוליים, אלא בהתמודדות היומיומית של נערות ונשים דתיות. קלנרים היו ויש בהמוניהם. זה שהתופעה הזו מועברת הלאה ויש קהל שצמא אליה, היא הדבר המחליא באמת.

תגיות , , ,