בקרב בין בן אל תבורי לאורטל עמר המפסיד היחיד הוא בנם תו
בין אם נרצה או לא, את ההקלטה המזעזעת בה נשמע בן אל תבורי מגדף את אורטל עמר, זוגתו לשעבר ואם בנו, ואת בנו תו, כולנו שמענו. עדי אופיר כותבת ומסבירה: אין מה לתפוס צד בויכוח הזה – הצד היחיד שחשוב הוא הילד שנפל קורבן במלחמת גירושין מכוערת
מי מאיתנו לא נחשף בעל כורחו למלחמת ההורים ברשת, בין אם זה בהקשבה להקלטה מצמררת או בקריאה של התמלול. למקרה ופספסתם וממש בקצרה: אורטל עמר נגד בן אל תבורי ואם תרשו לי להוסיף כותרת: אורטל עמר ובן אל תבורי- נגד תו תבורי.
בהקלטה, שנחשפה לראשונה אצל העיתונאי ערן סויסה, שומעים את בן אל מגדף את זוגתו לשעבר, מאיים עליה ואפילו נשמע מגדף את בנו ומצהיר כי הוא "לא רוצה לראות אותו יותר בחיים". בהקלטה תבורי אומר המון מילים שהאוזן לא יכולה לסבול, ושאין טעם לחזור עליהן שוב כי הן מקוממות, כואבות בבפנים של הבטן וגורמות לתחושה של אב שלא אכפת לו מבנו. אומרים שלא שופטים אדם בזמן כעסו, אך הרשת... הרשת גועשת וכולם הפכו להיות מנתחים: כתבו על העבר המשפחתי של בן אל, על כך שלא שמענו את שני הצדדים, על כך שאורטל היא זו הדליפה את ההקלטה כדי לפגוע באקס שלה, הוציאה את הכביסה המלוכלכת החוצה, גרמה לניכור הורי וכו'. אבל האמת, שכל אלו לא באמת מעניינים. אין הצדקות למילים הקשות ששמענו מצד אחד, ואין הצדקות להדלפה מצד שני, ומצד שלישי, בוודאי שאנחנו לא רואים את כל התמונה ואין לנו זכות לשפוט אותה.
אבל מה כן ברור? שבכל הדרמה הצהובה הזו שכחתם את טובת הילד!
מה שכן צריך להיות בראש מעיינינו הוא ילד אחד שנולד לשני הורים שבן רגע הפכו אותו קורבן שמטרתו לשרת את הצדדים של כל אחד מהם. הוא כלי מלחמה, ובמלחמה הזו אין שבויים. אף אחד מההורים האלו לא עוצר רגע וחושב מה טובתו האמתית של הילד? האם כל המעשים האלו שקורים מסביבו מזיקים לו? מה יקרה כשהוא יגדל יקרא וישמע את מה שנכתב ובאמת יבין? מה הוא מרגיש היום? איזו אווירה מתקיימת בבית תחת המאבק? לילדים, בכל גיל, יש חושים מאוד מחודדים והוא נמצא שם וסופג עוד ועוד ועוד. ההורים האלו נאבקים מעל הראש שלו, הופכים אותו לשבוי מלחמה ותוך כדי הם פוגעים בו. הם חושבים שהם פוגעים אחד בשנייה, אבל הם למעשה עושים נזק בלתי הפיך לילד המתוק הזה. כזה שאף צי של פסיכולוגים מהטובים שיש, לא יוכלו לנקות את הפצעים בעתיד.
אבל המאבק של שני ההורים האלו, הוא דוגמה רעה ומכוערת למקרים רבים שלא שמענו עליהם ברשת. כאלו שלא מתוקשרים מספיק, כאלו שקורים בשקט בשקט בין 4 קירות ובחדרי חדרים, עמוק בתוך בתי משפט ובתי דין של רבנים. הנה, רק הבוקר שמעתי על אב שהבריח את הבן שלו לתאילנד, הרעיל במילים קשות נגד אמו שלא ראתה אותו למעלה משנה. ניכור הורי לכל דבר. ילדים זקוקים לאמא. ילדים זקוקים לאבא. לכל אחד מהם יש תפקיד חשוב בחינוך של הילד, בהקניית ערכים, הביטחון העצמי, האהבה. ילד צריך להיות עטוף ומוגן בחיק שני ההורים שלו. זוגיות רעה ככל שתהיה, אסורה להיות על חשבון התפקיד ההורי.
הסיפור של הזוג המוכר, הוא דוגמה למה שקורה בהמון משפחות לא מדוברות, הוא מראה חולה והוא צריך להרעיד את האדמה של כולנו, כדי ללמוד מה לא לעשות. אנחנו יכולים לשפוט מבחוץ והרי זה נורא קל, אבל לפעמים גם אנחנו חוטאים: לא מעט הורים, מבלי להתכוון, אומרים מילים רעות על ההורה השני ואז, הילדים שומעים, סופגים, מטמיעים. אנחנו לא באמת מתכוונים, משפטים נפלטים החוצה כשהאגו שלנו נפגע, אבל הנזק כבר נעשה.
כן, לזוגות יש זכות להתאהב, להתרגש, לחלום ביחד, להתחתן ולהבטיח שזה לנצח נצחים.
כן, מותר גם להחליט בשלב מסוים בחיים שזה לא מתאים יותר, שהאהבה מתה, שהפרטנר מהחלומות, הוא כבר לא הזוגיות המושלמות עבורנו. זה בסדר, אנחנו צריכים לחיות את חיינו בהשלמה ומתוך מה שעושה לנו טוב.
אבל אנחנו חייבים להפריד בין התפקיד שלנו כבני זוג אחד לשנייה, לבין התפקיד שלנו כהורים (כמובן כל עוד אין הורה שפוגע פיזית או מילולית בילד). כשאנחנו מתגרשים או נפרדים, אנחנו לא נפרדים מהילדים שלנו. ההפך, ילדים צריכים עוגן, שתי דמויות שאוהבות אותם הכי מכולם, אלו שחלמו עליהם, שהם בשר מבשריהם, אלו שנקטוף עבורם את הירח ונהיה שם עבורם תמיד. גם אם אנחנו לא מחבבים במיוחד את הצד השני, תמיד אנחנו צריכים לזכור שהוא עדין ההורה של הילדים שלנו וכמו שאנחנו משמשים דוגמה הורית כשאנחנו מחנכים לאוכל בריא, לעבודה קשה. כך אנחנו צריכים לשמש דוגמה איך נותנים כבוד, גם כשאהבה מתה.
View this post on Instagram
React to WordPress
