ד"ר כוכב אלקיים-לוי חוזה את ישראל 2050 שווה מגדרית – האם זה מציאותי?

בשבוע שעבר נערך כנס היסוד של מכון דבורה תחת הכותרת "הולכות בעקבות הרצל ובדמותה של דבורה - שוויון מגדרי 2050". המטרה של המכון היא לייצר חזון ותמונת עתיד ברורה לחברה ומדינה שבה יתקיים שוויון מגדרי. לכבוד השנה החדשה אנחנו מביאות את נאומה של ד"ר כוכב אלקיים-לוי,  מייסדת וראשת מכון דבורה:

"המעמד הזה, בעת הזו, הוא לא פחות ממעמד היסטורי.

בשידור ישיר מקוון לאלפים במדינה ובעולם.

מפלאי הטכנולוגיה ומהיתרונות הבודדים של הריחוק החברתי שנכפה עלינו.

אלו אלפים שמצפים ומצפות לשינוי.

שמבינים שהמצב הקיים לא יכול להמשך. שאנחנו זקוקים לגישה חדשה.

לכל אלו, ברצוני לומר שזו ההבטחה של היוזמה לשוויון מגדרי ב 2050. התכנסנו עם מטרה חד משמעית.

כולנו פה כדי לתת מענה לפער עצום הקיים בישראל ובעולם כולו והוא לייצר חזון ברור למדינה ולחברה שבה יתקיים שוויון מגדרי וחברתי אמיתי.  

מכון דבורה יהווה פלטפורמה לחשיבה על העתיד ולקידום אסטרטגיה, מדיניות ותוכניות פעולה בראיה של 30 שנה קדימה, וזאת בשיתוף עם מומחים ומומחיות, מנהיגים ומנהיגות, חוקרים וחוקרות ויזמים חברתיים מכל העולם.

קשה לי להסביר למה ומדוע, אבל ברור לי שמכאן אין חזרה.

יש רק פעולה קדימה ובכל הכוח.

קישור לכל ההרצאות בכנס בלינק הבא 

הרצל שביקש להדגיש שכתביו אינם אוטופיה, הסביר שהרעיון שהוא גיבש הוא בעל אחיזה איתנה במציאות כי הוא נשען על שימוש "בכוח מניע," כוח מניע המצוי במציאות.

אני קוראת את זה ודמעות בעיני. אמנם היוזמה נולדה הרבה לפני גל האלימות האחרון, אך מאורעות השבועות האחרונים המחישו יותר מכל שהאדמה בוערת. 

"הכל תלוי בכוח המניע" הוא אומר. ומה הכוח הזה? במציאות של הרצל – מצוקת היהודים.

במציאות שלנו - איני רוצה לומר מצוקת הנשים. רוצה אני לומר תקומת הנשים. תקומת הנשים והתפכחות אנושית.  

זוהי תקומה של נשים והאנשים שלצידן. גברים ונשים יחד.

-----------

 מי יעז להכחיש שכוח זה אכן קיים?

כך הרצל שאל וכך גם אני שואלת היום.

כוחן המניע של נשים לעבר קדמה קיים גם קיים.

נשים, בארץ ובעולם, מצליחות לנער אדישות קיומית ולהוציא מיליונים לרחובות. גם כאן, הן עומדות זו לצד זו וסוחפות עמן אלפים – גברים ונשים, מבוגרים וצעירים.

 המאורעות הקשים המתרחשים בישראל ובעולם אינם חולפים על פנינו.

נפשן של נשים, שנחרבה במקרים שמפלחים את הלב, מסמלת לא רק פגיעה באישה אחת  או את מותה של אשה אחת, אלא של משפחה, של חברה ושל דור שלם.

"כוח [מניע] זה בשימוש נכון," אומר הרצל, הוא כביר דיו כדי להניע מכונה גדולה, להוביל אנשים ומשאות." להוביל תנועה.

אנחנו פה להוביל תנועה. אם תרצו, תנועה ציונית חדשה. תנועה עולמית חדשה.

הרצל מניח אחרי מילים אלו רעיון. רעיון שנתפס כחזיון שווא, אילוזיה במציאות שבה היו אז יהודי העולם. כמה הזוי? ב1902 הרצל משרטט ומדמיין מגדלים בחיפה, מפעלים סביב ים המלח, חקלאות מתועשת וטכנולוגיות הידראוליות במימדים בינלאומיים.

ארץ ישראל באלטנוילד של תחילת המאה ה-20, היא מרכז מסחרי ומרכז תעשייתי בינלאומי של יזמות וחדשנות .

והחזון הזה שלו מצית ניצוצות של תקווה בליבו של דור שלם עוד בחייו של הרצל, ובליבנו עד היום.

גודל השאיפות לא מרתיע את הרצל אלא הוא בעיניו הכרח המציאות, וגם מה שיסחוף אחריו תנועה שלמה.

בחברה החדשה של הרצל לנשים יש שוויון זכויות מלא. הוא מבין שזה הבסיס לקיומה של חברה מודרנית ושל הצלחת מדינת היהודים שתקום. הוא מבין אז, כמו שלנו ברור היום, שרק אחדות בין נשים לגברים תצליח לחולל מציאות חדשה.

 אז כוח מניע וחזון הם התשתית. אך, יש כאן דבר מה נוסף, אשר שונה מכל הפעמים הקודמות שהתכנסנו והוא ההבנה שהעולם נמצא על סף שינוי תפיסתי אדיר.

ד"ר כוכב אלקיים-לוי במהלך הכנס שוויון מגדרי 2050

שוויון טרנספורמטיבי

אני יכולה לומר לכם שלפנינו שינוי מכונן. תפיסה שהולכת לשנות את פני המציאות. זהו רעיון התופס תאוצה כיום וקרוי שוויון טרנספורמטיבי. שוויון שטומן בחובו שינוי תשתיתי.

שוויון טרנספורמטיבי הוא ההבנה הפשוטה שלא נוכל להרחיק לכת במציאות הקיימת. שיש מעלינו - לא תקרת זכוכית, אלא מחסום בלתי עביר.

אנחנו פועלים היום בתוך עולם ומערכות חברתיות שתוכננו במציאות אחרת וכשהידע האנושי נשען בעיקר על תבונתם של גברים.

חברה שתוכננה באופן צר, תחת הנחות יסוד שאינן נכונות כיום, בחברה המודרנית.

אם להשאיל מהרצל, ניתן לומר [שבידינו ההבנה] שלא נוכל עוד לנסות להיטמע ולשפר את המצב הקיים,

אלא כמו שהבין הרצל בזמנו, עלינו לחולל מצב חדש.  ולבססו עם יסודות טובים ואיתנים שחלקם כבר קיימים היום והונחו לפנינו. 

הדרך לשינוי ולקידום שוויון מגדרי נעוצה למעשה ביכולת שלנו לעצב מחדש את המבנים החברתיים בהם אנו חיים.

עלינו לדמיין מחדש את החברה

מה זה אומר?

זה אומר ששאיפתנו היום היא לא רק ל - 50 50 בפרלמנטים, אלא ברצוננו לייסד מודל מנהיגות אחר. פוליטיקה אחרת.

הפוליטיקה היום לא תואמת את חייהן של נשים ושאיפותיהן. היא לא כוננה בצורה המעודדת את השתלבותן של נשים. עד היום, ממוצע הנשים בפרלמנטים בעולם נותר פחות מ -25% ובישראל המצב דומה. נדרש ממשל אחר ועקרונות ממשל חדשים. שיטה דמוקרטית חדשה אם תרצו.

בהקשר הזה, מחקרים כבר היום מראים שמנהיגות נוטות יותר להגדיל את התקציבים לשירותי בריאות וחינוך, ושמנהיגות נשית תורמת לשיתוף פעולה, שוויון ויציבות גדולים יותר. רבות מהמדינות עם התגובות היעילות ביותר למגיפה מובלות על ידי נשים (ג'סינדה ארדרן בניו זילנד, אנג'לה מרקל בגרמניה, סנה מרין בפינלנד וצאי אינג-וין בטייוואן.)

שינוי שוק העבודה

אם להתייחס לכלכלה, חברות הייעוץ הגדולות בעולם מצביעות על כך שהתועלת הכלכלית העולמית בסגירת הפער המגדרי - כלומר התועלת בהשתתפות נשים בכוח העבודה  עשויה להתבטא בגידול של מעל עשרים ושמונה טריליון דולר בכלכלה העולמית. האיחוד האירופי החל לדרג מדינות שיממשו את הפוטנציאל של שילוב נשים בשוק התעסוקה ולנצל את כוח העבודה האפשרי.

בחשיבה שאנו מתכוננים להתניע, ברור לנו כשמש ששוק עבודה עתידי לא מסתכם בניצול כוח העבודה של נשים. ההסתכלות האינסטרומנטאלית מטריאליסטית הזו על נשים רק תמשיך להנציח פערים. לעומת זאת, כלכלה בת קיימא/כלכלה נשית מקיימת  היא כלכלה חדשה. כלכלה, שבין השאר, רואה ערך עצום בהשקעה במקצועות הטיפול, בתרומה האדירה של עבודה סוציאלית לחברה , בבריאות ובחינוך. לא כזו שמותירה מקצועות "נשיים" אלו בפרנסה מביישת.

בשוק העבודה היום ישנן כמעט חצי מיליון משפחות עובדות המצויות בחרפת רעב, שהן מעל מיליון נפשות. אלו משפחות עובדות בעוני. עניים עובדים. מתוכן אחוז גבוה של משפחות עם מפרנסת יחידה - אמהות חד הוריות. עלינו להציע אלטרנטיבה חדשה לשוק העבודה הזה. בטח שלא רק לשאוף להשתלב בו.

הייטק שמבוסס על אחריות חברתית ושוויון מגדרי - הוא העתיד

ההתפתחות הטכנולוגית גם היא משוועת להשתלבות של נשים. המדינה היום משקיעה מיליונים כדי שנשים ישתלבו בשוק ההייטק הקיים. אולם מבלי להבין שגם שם נחוץ שינוי. נשים מגלות עניין רב יותר בהשתלבות בהייטק כשזה נעשה למען החברה. יש להם סברה ממשית, שהשילוב בין חברה לטכנולוגיה יביא עמו, מעבר להתקדמות אנושית, גם קידום של נשים בענף. לנו גם ברור שכל מחקר על העתיד, על 2050, ועל אסטרטגיות ארוכות טווח, חייב להיעשות באמצעות חיבור לעולמות הטכנולוגיה והחדשנות ובעיקר להייטק החברתי. ישראל כסטראטאפ ניישן חייבת להוביל את האנושות לעבר החיבור הקריטי הזה בין טכנולוגיה לפתרון בעיות חברתיות מורכבות.

חשיבה מחוללת עתיד היא חשיבה שיש בה חזון, דיאלוג בין עתידים אפשריים, דיאלוג בין קבוצות שונות בחברה, חשיבה שיש בה שאיפה לעיצוב שינוי, מנהיגות ערכית ואסטרטגית, ושאיפה להתייחסות לעתיד ולמגמות בכל הרבדים.  דבר אחד צריך לעמוד לנגד עיננו. כאשר נשים בריאות ובטוחות יותר מבחינה נפשית, בריאותית וכלכלית - משפחות, קהילות ומדינות שלמות משגשגות יותר.

איך תראה אותה חברה חדשה? 

החסר במחקרי העתיד בתחום השוויון המגדרי הוא אדיר. יש קושי ממשי לנשות ואנשי מחקר ומעשה לדמיין את העתיד הזה, לא כל שכן לפעול למימושו. במידה רבה , אפשר לומר שהמציאות מכניעה אותנו. על פי הערכות של האו"ם, טרום  משבר הקורונה, הפער המגדרי בכל הנוגע לחינוך ובריאות, כלכלה וזכויות פוליטיות, לא צפוי להצטמצם לפני שנת  2,186. כלומר עוד מעל 160 שנה. וקיימות הערכות נוספות יותר פסימיות.   

אל לנו לטעות. המדינה נערכת ל2050. היא נערכת לכך בביטחון הלאומי. היא נערכת בכלכלה. היא נערכת בהיבטי משבר האקלים. יש קצינים בצבא שכל תפקידם הוא לדאוג ל-30 השנים הבאות. אנחנו כאן כדי לדאוג שהערכות דומה תהיה גם בהיבטי חברה וקידום של שוויון מגדרי.

האמנם נוכל למשימה הזו?בהסתכלות רחבה, על שנים של מחקר בתחום, תשובתי היא שנוכל גם נוכל - כי זהו הדבר הנכון והמוסרי לעשות .

"סוף מעשה, בחלום בתחילה" (דבורה הכהן)

האוטופיה, כותבת דבורה, לא משתייכת למחוזות הדימיון. אלא היא מעוגנת במציאות קונקרטית וכל מעייניה בעתיד הקרוב. אנחנו פונים היום להמשיך ולבנות קומות נוספות בבניין של הרצל. אני רוצה לומר לכם שזה הסטארט-אפ הכי חשוב שנעסוק בו בשנים הבאות. אין דבר חשוב יותר שישפיע על חיי כל אחד ואחת מאיתנו וחיי החברה בישראל בכלל מאשר שילוב נשים באופן שוויוני וראוי. 

ד"ר כוכב אלקיים לוי, מייסדת ומנכ"לית מכון דבורה היא מרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, חוקרת ועורכת דין, מרכז רקמן לקידום מעמד האישה.