מינוי נשים לתפקידי ניהול בכירים במגזר הציבורי הוא אינטרס לאומי
דו"ח של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שפורסם בחודש שעבר, מציג תמונה מדאיגה באשר למספר המנכ"ליות המכהנות במשרדי הממשלה: רק כ-16% מכלל המינויים למנכ"לים – מאז שנת 2003 ועד מרץ 2025 – היו נשים. "מינוי נשים למנכ"ליות במשרדי הממשלה הוא לא רק עניין "ערכי" או "פמיניסטי", אלא צורך כלכלי-לאומי בעל חשיבות עליונה לעתיד מדינת ישראל"
דו"ח של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שנכתב על ידי ד"ר אסף שפירא, דפנה אבירם-ניצן, עילי גבאי, ועו"ד נסרין אבו עסלה, ופורסם בחודש שעבר, מציג תמונה עגומה, מדאיגה ומקוממת באשר למספר המנכ"ליות המכהנות במשרדי הממשלה.
על פי המסמך, שבחן את מספר המנכ"ליות המכהנות במשרדי הממשלה ב-22 השנים האחרונות, רק כ-16% מכלל המינויים למנכ"לים – מאז ראשית כהונת הממשלה ה-30 בשנת 2003 ועד מרץ 2025 – היו נשים. במספרים - מתוך 238 מינויים לאורך התקופה המדוברת, רק 38 היו של נשים. במקום שתהיה התקדמות בנושא בשל חשיפתו לציבור, בשנים האחרונות חלה דווקא נסיגה. בממשלה הנוכחית, שהושבעה בדצמבר 2022, רק 2 נשים, המהוות 5% מכלל המינויים, מונו למנכ"ליות. גם הן מונו כממלאות מקום, ולא באופן רשמי.
נתון נוסף ומטריד שעולה מהדו"ח הוא הנתון לפיו 22% ממנכ"לי המשרדים הקטנים היו נשים, לעומת 13% ממנכ"לי המשרדים הנתפסים כבינוניים וגדולים. המציאות הזו בלתי סבירה ואף בלתי נסבלת.
טענה מרכזית שעולה ביחס לייצוג נשים בעמדות ציבוריות בכירות, נוגעת לערך השוויון. הטענה המוצדקת היא שחברה מתקדמת, מוסרית וליברלית חייבת לשאוף לשוויון בין המינים. אין ספק, ערך השוויון הוא מרכזי וחשוב אך הוא לא הסיבה היחידה בעטיה נדרש לקדם ולטפח נשים בצמתי קבלת החלטות. מינוי נשים למנכ"ליות במשרדי הממשלה – או לכל תפקיד ניהולי בגופים המשפיעים על חיינו – הוא לא רק עניין "ערכי" או "פמיניסטי" (לא שזו מילה גסה) אלא צורך כלכלי-לאומי בעל חשיבות עליונה לעתיד מדינת ישראל.
מדינה חפצת חיים שרוצה לשגשג ולצמוח, מוכרחה לנצל כ-50% ממצבת ההון האנושי שלה. מניסיוני כמנהלת מכללה טכנולוגית, וכעומדת בראש פורום מנהלים הפעילים בתחום ההשכלה הטכנולוגית, ברור לי שנשים מביאות עימן ערך מוסף ייחודי. לנשים יש יכולת להפגין גמישות מחשבתית ולייצר פשרה במקרים שבהם היא נדרשת.
נשים יודעות להקשיב למגוון הדעות, להסתכל על התמונה הכוללת תוך ערנות לניואנסים, ולאחר השקלול של מכלול ההיבטים – לקבל החלטה נכונה, מידתית ומושכלת. נשים יודעות לקבל החלטות אמיצות, נבונות ושקולות, בלי להתנתק ממרכיבים רגשיים, שבמקרים רבים רצוי ואפילו נדרש לקחת אותם בחשבון. נשים יודעות לשכנע, לרכך ולהפיג מתחים שעלולים להעיב על תפקוד הארגון, ולבצע מספר משימות במקביל - בצורה מרשימה וטובה.
נכון, הכללות הן תמיד שגויות – לא כל אישה מתאימה לתפקיד ניהולי וברור כי ישנם גם הרבה מאוד גברים שניחנו בתכונות שציינתי. אולם, מניסיוני בשטח – בתחום ההשכלה הטכנולוגית – למדתי שנשים-מנהלות תורמות, מעצימות ומקדמות את הארגון שבתוכו הן פועלות. אצלנו, במכללה הטכנולוגית 'הנדסאים באריאל', מרבית תפקידי הניהול מאוישים בידי נשים. העובדה הזו מסבה לי גאווה רבה.
ארגוני הנשים – שדולת הנשים בישראל, נעמת, ופורום דבורה – עתרו לאחרונה נגד החלטת שר האוצר בצלאל סמוטריץ' למנות למנכ"ל האוצר את אילן רום. טענת הארגונים היא כי העובדה "שהממשלה מעדיפה למנות לתפקיד מנכ"ל משרד האוצר גבר חסר ניסיון כלכלי רלוונטי, על פני למנות אישה ראויה ומתאימה לתפקיד, היא הפרה בוטה של חובת הייצוג ההולם החלה על הממשלה ועל השר".
איני מכירה באופן אישי את רום, ואיני מעוניינת להטיל בו שום דופי. ייתכן בהחלט שניחן בכישורים הדרושים לניהול המשרד הכלכלי הכל-כך מרכזי, שמשפיע בסוף ישירות על החיים של כולנו.
מה שאני כן יודעת, בלי צל של ספק, שעם קצת העמקה ורצון ניתן היה למצוא אישה שתהיה מנכ"לית מרשימה ונהדרת. זאת אמירה לשינוי ולריענון. אין לי ספק שישנן במדינת ישראל הרבה מאוד נשים שיכולות למלא את התפקיד על הצד הטוב ביותר.
חתירה לשוויון היא ערך מרכזי וחשוב בחברה ליברלית-מתקדמת. אם מדינת ישראל רוצה להמשיך ולהיות מעצמה טכנולוגית ולהוביל בביטחון, בכלכלה, בחינוך, ובכל מעגלי החיים, עליה לנצל כראוי את ההון האנושי שיש לה ולהציב נשים במוקדי קבלת ההחלטות.
שילוב נשים איננו בגדר "טובה" שעושים לנשים אלא עניין קיומי וחיוני לעתידנו.
הכותבת היא יו"ר פורום המכללות הטכנולוגיות ומנהלת המכללה הטכנולוגית 'הנדסאים באריאל', הקמפוס האקדמי באריאל