חג פורים אמור להיות חג שמח ורועש: תחפושות, רעשנים ומסיבות בגני הילדים ובבתי הספר. מסתבר שתחפושות ורעשנים הם מקור לפחד יותר מאשר לשמחה. ילדים צעירים מפחדים מהשינוי ומהתחפושות השונות ומסרבים ליהנות מהחגיגה הרועשת.

 

עוד ב onlife:

 

 

הורים, שילדיהם מפחדים מחג פורים ומסרבים להתחפש, מוצאים עצמם מתוסכלים ומנסים לעודד את הפעוט או את הילד להתחפש ולקחת חלק בחגיגה ולא מבינים מדוע הילד שלהם עושה להם דווקא.

 

"הורים רבים ממש נכנסים לפאניקה ומבלבלים בין פחדים, חרדות ופוביות. כדאי להבין שהפחדים אופייניים לגיל" מסבירה שלי זאנטקרן, יועצת חינוכית המטפלת בחרדות, מחברת הספר "קופסת המחשבות הצבעונית", העוסק בפחדים.

 

זאנטקרן מסבירה כי לפי הגישה ההתנהגותית – קוגניטיבית, הפחד הוא נרכש. אנחנו מחקים דמויות שראינו בחיינו או מצפייה בטלוויזיה, בתכנים מאיימים. מעבר להתנהגות הנרכשת יש בפחד גם מרכיב גנטי – ילד עם הורה חרדתי יהיה חרדתי יותר מילד אחר".

 

פורים, תחפושות והרעשים של רעשנים ונפצים הם סיבה טובה לפחד אצל ילדים. זאנטקרן מסבירה אילו פחדים אופיניים בגילאים השונים:

גילאי 0-3 שנים: פחד מרעשים, אנשים זרים, פרצופים שאינם מוכרים וכמובן מפרידות

גילאי 3-6 שנים: עוצמת הפחד מרעשים או מאנשים שאינם מוכרים יורדת משמעותית אבל הפחד מפרידות ופחדים דמיוניים מתגברים.

 

"חשוב לציין כי זה שלב בו ילדים פוחדים מדמויות דמיוניות, מפלצות, חייזרים ועוד. הדמיון והמציאות מתערבבים ומחשבות על מלחמות, חרבות, גנבים ומפלצות מציפות. בחושך אגב הפחדים מתגברים".

 

זאנטקרן מציעה לא להתעלם מהפחד ומעלה דרכים כדי להתמודד:

להתייחס לפחד:מומלץ להיות אמפטיים לפחד ולילד. אל תאמרו "אין מה לפחד" ואל תזלזלו בפחד, בקשו מהילד שיספר על הפחד ונסו לחשוב אתו ממה הוא חושש.

נרמול הפחד: כדאי להסביר לילד שלא רק הוא פוחד ולהראות לו ילדים נוספים או מבוגרים, המפחדים.

לא להימנע ממקור הפחד: העבירו לילד מסר שאתם סומכים עליו שהוא יתמודד ולא תעצימו את הפחד. ילד המפחד מהחושך  יבקש שישבו לידו בלילה. עצם הישיבה לידו מעבירה מסר שאולי יש שם משהו, הרי ההורה נשאר לידו.

 

זאנטקרן ממליצה לפנות לטיפול מקצועי כאשר הוא מפריע לתפקוד היומיומי

לא רוצה להתחפש

שרי שמואלי, יועצת חינוכית ומאמנת לבני נוער, חושבת שכדאי להיות מוכנים לפחד מתחפושות: "הסיטואציה שבה מגיע בוקר החג, רגע לפני היציאה מהבית, הרחוב מלא במלכות אסתר, אבירים וליצנים ואופס...הנסיך הפרטי מסרב להתחפש. אז מתחיל דו שיח  מתסכל, ניסיונות שכנוע מצדכם, סרבנות וקריעות ברגליים מצידו".

 

האכזבה של ההורים ברורה, אומרת שמאלי, "קניתם, הכנתם, השקעתם, המצלמה ביד. מה לעשות? כלום. לארוז את התחפושת בשקית, להביא לגן או לשים בתיק קטן. אני מציעה להציע לו לאביזר אחד או שניים, אולי איפור קל, חרב או שרביט ביד".

 

"תרגישו נוח, אתם לא לבד. מסתבר שהשינויים עלולים לגרום ללחץ ואף לחרדה בקרב הילדים, בין אם שינוי המראה הזמני, ההמולה סביבי או ההתרגשות, ייתכן ובהמשך כשייראה את חבריו יתחרט וישמח להתחפש".

רעש, גיבורי על ומפלצות

אתי רייך, גננת ומנהלת רשת גני אומנויות לילדים חושבת שהמפתח בתהליך עצמו: "אנחנו הגננות, לפני שמגיע פורים דואגים להביא לגן אביזרים נחמדים הקשורים לפורים, איפור ובגדים. הרעיון הוא להכין עם הילדים מסכות נחמדות, כדי לעזור להם התרגל לחג".

 

"הניסיון להציג מסכות ותחפושות לפני החג נובע מההבנה שהילדים מפחדים" מסבירה רייך. "יום החג הוא יום לא פשוט עבור חלק מהקטנטנים. מדובר בהמולה גדולה ורועשת, משהו מפחיד. מחשבו על הילדים שנכנסים לחדר ולא מכירים שם אף אחד, אלא רואים דמויות מוזרות, חלקן מפחידות".

 

רייך נזכרת בתחפושות של פעם, שהיו הרבה יותר זולות וכמובן פשוטות: "היום יש תחפושות מפחידות באמת, מפלצות מתוך תכניות טלוויזיה, גיבורי על עם מסכות מלאות ויצורים נוספים. קל יותר להלביש ילדים צעירים בתחפושת פשוטה ולא עשירה מדי באביזרים, כך הוא מרגיש פחות מחופש ושונה".

 

העצות של אתי רייך לקניית תחפושות:

פשוט ונוח: לילדים מתחת לגיל 3 כדאי לותר ורק לחפש למשהו פשוט ונעים. לילדים בגיל הזה לא נוח עם כובע, מסכה או כתר.

 

שתפו את הילדים: מומלץ לקנות או לבחור תחפושות ביחד עם הילד, למדוד אותה בחנות ולא להביא משהו בהפתעה. הסיכוי שכבר בחנות ילד יחליט מה דעתו על התחפושת, הנוחות שלה או האם היא מפחידה אותו, תמנע תסכול של ההורה בבוקר החג.

 

התייחסו לתחפושת כאל משחק: תנו לילד להתחפש לפני החג, לשחק עם התחפושת. הורים רבים מעדיפים לשמור על התחפושת רק ליום החג, אני מציעה הפוך- חבבו את התחפושת על הילד.

 

להביא לגן: אל תלחצו על הילד להתחפש, אתם יכולים להביא את התחפושת לגן ולתת לו לבחור בהמשך היום אם להתחפש או לא.